איש הרוח כמאחד

איש הרוח כמאחד

במובן מסוים, נראה מעמדו של נושא הדת בפילוסופיה ככזה של אדם המחזיק מחד ברעיון לגבי אפשרות קיומו של מטוס אך מאידך מעולם לא ראה כזה. בדומה לכך, גם בני האנושות אשר מכירים מבחינה עקרונית בחוקי האוירודינמיקה מתקשים לחבר בינם לבין מטוס. דבר זה הוא שנמצא ביסוד העובדה שרעיונות כמו אלה אינם נתפסים בשלב הראשון של הופעתם בעולם כבעלי ערך מעשי אמיתי ומעטים ביותר הם אלה המסוגלים לתאר לעצמם רק לפני מאה שנה ערך ממשי לדבר כמו מטוס.

אם ננסה לברר מדוע זה כך נמצא כי אחת הסיבות לכך היא שאלה שיש להם חזון אינם מותאמים לחשוב על כלכלה ואלה החושבים על עשיית עסקים אינם, בדרך כלל, במקצוע החזון והם מעדיפים לעסוק בחיקויים. המעשים הגדולים בכל תחום, יהיו אלה שיצליחו לאחד בין הרעיון המופשט ליישומו בפועל. הם יבואו, על כן, כתוצאה מכך שיופיע אדם גדול ויצליח לאחד בין המופשט למוחש ולראות את היחס שבין התיאוריה המדעית המופשטת לבין מימושה בעולם, ביחד עם ההשלכות המעשיות שיהיו לדבר על החיים.

האדם הגדול יבוא, על כן, לידי ביטוי בכך שהוא יצליח לראות את הקשר בין העקרונות והידע המופשטים לבין הפעולות והיישומים האנושיים בחומר. אדם כזה, בעל יכולת האיחוד, הוא איש הרוח האמיתי שכן הוא המפעיל במעשיו את מהותה של הרוח במציאות, שהוא עיסוק בחומר על כל ביטוייו.

באותו מובן שלפיו ניתן להגדיר את הרוח כמה שתופש את החומר ועוסק בו, ניתן לבטא גם את מהותו של איש הרוח. איש הרוח יהיה זה שיודע להעריך רעיונות מופשטים גם מבלי שהם קיימים כבר במציאות המעשית, כשהם עדיין בגדר של רוח.

איש הרוח הוא זה שיודע לאחד את הרוח עם ביטוייה בעולם המעשה; כמו המתימטיקאי, היודע באיזה תחומים של פעולה אנושית ניתן ליישם את נוסחאות החשבון כדי שניתן יהיה להפיק מהם את התועלת שגלומה בהם, יודע איש הרוח לראות את החומרי הגלום ברוחני ולהניח את התשתית לאיחודם.

מבחינה זו ניתן לראות את איש הרוח כמאחד בין הרוח לחומר, בין הרעיונות המופשטים או בין הביטויים המופשטים של רוח האדם - בהגות, באמנות ובכלל - לבין יישומם בפועל בחיי האדם בעולם. מבחינה זו, קיים הבדל עקרוני בין איש רוח למי שאיננו כזה; ההבדל מתבטא בכך שבזמן שאיש הרוח רואה את הדברים בעולם תמיד בהקשר של היחס בין רוח לחומר, מי שאיננו כזה איננו רואה את הדברים כך.

לרוב, בני האדם חיים בעולם המעשה מבלי לתת את הדעת על משמעויותיהם הרוחניות של הדברים, על מה שנמצא ביסודם או מאחוריהם מבחינה רעיונית. אך מכיוון שהיותו של אדם איש רוח איננה מייצגת מעמד מטפיסי מיוחד אלא היא ענין של בחירה, יכולים אנו להניח כי ביכולתו של כל אדם להיות איש רוח; הוא יכול להיות כזה אם יבחר לפעול כדי לממש את היבטי הרוח של אישיותו בכך שילמד את עצמו לראות את הקשר בין הרוח למעשה ואת האחדות הפוטנציאלית שקיימת בהם.

בהנחה שפעולת האיחוד הרוחנית היא כזו שמבטאת שליטה ובחירה יותר מאשר חיים שאינם עוסקים באיחוד כזה, כדאי לו לאדם להיות בשליטה טובה יותר בחייו באמצעות קידומו של כוח האיחוד שקיים בו. מבחינה זו ניתן לראות כמשימה מוסרית את חינוך האדם לאיחוד ולאחדות, כדי שיוכל להעלות את עצמו למצב שבו יהיה איש רוח ויוכל לראות בכל הקשר את הרוחניות הגלומה בו. 

נתונים נוספים