הפיזי והמטפיסי

 

הפיזי והמטפיסי

על רוח החומרניות

מאחורי כל פיזי קיים מטפיזי. מאחורי כל פעולה אנושית קיים רעיון. בעולם, הרוח היא המניעה את החומר ולכן, ידיעת הרוח היא ידיעת הגורם המניע את החומר וידיעת היחס בין רוח לחומר היא ידיעת האובייקטיביות. בהקשר של הבנה אובייקטיבית של המתרחש במציאות יש, על כן, לדעת לראות את הרוח שביסוד החומר. מדובר בטווח רחב שמתחיל מידיעת התיאוריות המדעיות שביסוד הממסד המדעי הנוגע לחומר ומסתיים באסכולות האינטלקטואליות המשפיעות על מהלכים איסטרטגיים.

אך לעתים קרובות אין איש המדע של היום מודע לקיומו של קשר זה או, יותר נכון, אינו רואה בו – גם אם הוא מודע לקיומו - נושא מדעי חשוב. לכן מחמיץ איש המדע המערבי את האפשרות להיות איש מדע באמת, מכיוון שאינו רואה את הצד הרוחני של העולם החמרי, כלומר איננו מבין את הרעיונות המבוטאים על ידי האירועים והפעולות המתרחשים במציאות ולפיכך הוא אינו רואה את כל תמונת המציאות בשלמותה.

ביסוד הדבר מונחת הטעות בהחמצה של היות גם החמרניות רוחנית ביסודה, ככל מה שקיים במציאות. כלומר שאפילו ראיית החומר כמניע העולם לפי הגישה החומרנית, המכחישה את קיומה של הרוח, היא רוחנית בטבעה. זה גרוע שאנשי המדע של זמננו, כאשר הם מנתחים את מצב העולם ואת הסיבוכים המיוחדים שנוגעים לבעיות הרעיוניות, הפוליטיות והכלכליות שבו, מסוגלים היום לזהות אך ורק את הפרטים הנצפים והעובדות שבחומר, אך הם חסרים לחלוטין את היכולת להתמודד רעיונית עם הפילוסופיה שמאחוריהם. זהו המצב לאור שלטונה של הגישה המטריאליסטית בתרבות.

משמעותו המעשית של מצב זה היא החזקה בגישה שרואה את החומריות – את ההיבט החומרי של המציאות – כמה שיש לו אפשרות הפעלה של המציאות ויכולת ביצוע כזו. כמובן שמדובר בשקר, כי הדבר מעניק לחומר אפשרויות רוחניות שנמצאות מעבר לחומר כשלעצמו ולפיכך אינן ברשותו. בהקשר זה מתבטא האבסורד שבטעות החומרנית בכך שהרוחניות האנושית, אשר מרשה לצרכים חומריים ולתנאים חומריים להשפיע על שיקולי הפעולה שלה, מחזקת בלבושה המטריאליסטי את האמונה הטפלה שהפיזי הוא הגורם המניע שביסוד המטפיסי, כלומר שהחומר הוא יסוד הרוחניות.

מחדל זה משמעו הנצחה של העימותים החמרניים המתחוללים בעולם, מבלי שהאדם מסוגל לטפל בצורה תבונית ראויה במרכיבים הרוחניים של האירועים. בשל כך נוצר מצב שבו למעשה אין אנשי המדע של ימינו מסוגלים לזהות את הרעיונות שעומדים מאחורי הפעולות והאירועים המתרחשים בעולם אפילו ברמה של מדיניות המגמות הפוליטיות השכיחות, כמו הדרך שבה האסכולות הפילוסופיות השונות מתבטאות בחקירה מדעית של תחומי מדע שונים. כתוצאה מגישה זו אין קובעי המדיניות של האנושות מעניקים לגורמים הרוחניים המניעים את העולם את המשקל הראוי להם ורואים אותם כמשניים ביחס לגורמים הלא-רוחניים. בהקשר זה משחק ההיבט החומרי של המציאות – התעשיה הכבדה, המיכשור, התחכום, המכניזם, העבודה החומרית ואף ההיבטים האמפיריים של המדע התעשייתי משקל גדול יותר כמושכי ההשקעות ומשאבים מאשר ההגות, המחשבה, האמנות והגורמים הנוגעים לתרבות האנושית במובן ההומניסטי, כלומר הנוגע לטבעו הרוחני של האדם.

למותר לציין, בהקשר זה, כי גישה זו שולטת בעולם באמצעות הרעיון הסוציאליסטי-חומרני, וזה תר אחרי פתרון בעיות האנושות בעיקר ברמת החומר, כלומר על ידי סיפוק צרכיו החומריים של האדם. מסלול זה מוביל הישר אל תהום שבתחתיתה מצפה לתנועה אנושית זו התרסקות או, לפחות, חוסר מוצא. למעשה, ייוותר הגזע האנושי לכוד במלכודת החומרניות עד אשר ילמד לזהות את הרוח הקיימת בעולם – מה שיהיה הצעד הראשון שלו כדי ללמוד לנצל את הרוח לתנועה על הפתרון הרוחני.

נתונים נוספים