אישיות כהמחשת ערכים

אישיות כהמחשת ערכים

חלק גדול מחייו האדם פועל באמצעות אדם חי אחר, המהווה המחשה של רעיון מטפיסי, שמיושם על ידו בפעולת חייו. עקרון זה בא לידי ביטוי, בין היתר, בפוליטיקה, באמנות, בהגות ובדת. לפעמים, אדם פועל באמצעות מספר דמויות, לפעמים אחת. כל ילד מפעיל במשחקו כוחות ביטוי הקיימים בו, שאותם הוא מערב בצעצועים, כלים, סיפורים וחוקים שהמשותף להם הוא שבאמצעותם הילד מבטא את עולמו הפנימי כלפי חוץ.

אם וכאשר גדל האדם ומגיע לבגרות כזו שאנו רגילים לראות באמנות, הוא משתמש ביצירת האמנות המקורית שלו בדרך שבה משתמש הילד במסגרות שאותן הוא מקבל מידי עולם בני האדם המבוגרים, אלא שהאמן הבוגר יוצר באופן עצמאי דמויות שיכולות להיות גיבורי סיפורים שהוא ממציא או רבדי אישיות שמהווים עבור בני אדם בעלי בעיות פסיכולוגיות אמצעי הפעלה של שכבות אישיות פנימיות המהוות כלים לצורך פתרונות מצבים.

מיתוסים קדומים של דתות ותרבויות הביאו בני האדם שכלולים בהם ליצור סיפורים בעלי ערכים אסתטיים, הכוללים דמויות שמבטאות ערכים, שמנקודת מבט הגותית יכולים להיות בעלי משקל מטפיסי, אתי או בעלי היבט פילוסופי שמיש זה או אחר. בהקשר זה רבות הן הדתות אשר מעוררות את בחירת האדם בדרך שבה עושה זאת האמנות – ויש להניח כי הבחירה האנושית מתייחסת אל אלה כאל דגמים בדרך שבה מציעה שיטה אלילית לבני אדם לבחור את האישיות המתאימה לה בתוך מיתולוגיה נתונה.

המונותאיזם היהודי מעמיד לפני האדם טווח של דמויות היבטיות שמתאימות לרעיון האלוהים היהודי כישות יחידה ומרובת פנים המקיפה את כלל האפשרויות הקיימות במציאות בעת ובעונה אחת – אל מול התפישות האליליות הפועלות באמצעות היבט המנותק מההקשר הכולל ומנוגד לו, או עם אישיות העומדת מול ומחוץ לעולם. – זו גם מפת צורות הפירושים של מושגי האלוהים והגיבורים במסורת ובאמנות – לטוב ולרע. כך, גם לצורך שלילה, יש צורך להחזיק באלים ודתות כפי שבאמנות יש להסכים עם קיום הרע, לפחות לצורך המחשת העקרונות שעליהם הוא מבוסס.

כך מהווה אישיותו היחידאית של האדם עקרון מקיף מציאות המופיע בעולם תוך קשירת נושאי הפסיכולוגיה, החינוך, האמנות, הדת, הפילוסופיה וכלל הערכים האנושיים.

נתונים נוספים