חובות

חובות

הקשר בין אב לבנו הוא מהות אובייקטיבית חיה שהיא חלק הכרחי מעולמו של היחיד. בתרבותנו, על אף שהאב משקיע בגידול בנו משאבים רבים, לא מקובל שהדבר מטיל על הבן חוב כלשהו, ולרוב מוצא האב כי נבצר ממנו להסביר הגיונית לבנו חוב זה – כפי שאביו שלו נמנע מלהצהיר בפניו על קיומה של מחוייבות כלשהי של בנו כלפיו.

אם וכאשר היחיד אינו מוצא דרך לשלב מהות זו בהצלחה בחייו, ולשכנע את בנו או את אביו בקיומה העובדתי של חובה כלשהי ביניהם, הדבר פוגע באושרו. הפגיעה הראשית תהיה באמצעות עובדת הסבל שיחווה, אשר יזיק ליציבות הנפשית של שניהם.

בין שניהם, הסבל הוא קודם כל זה של האב. הוא זה שחווה את הסבל שבעובדת העוול שנובעת מכך שהוא איננו מקבל את התשלום שהוא ראוי לו בתוקף היותו זה שיצר את עולם היחסים עם בנו כשילד אותו. מכיוון שבתרבות המערבית של זמננו לא מקובל קיומו של חוב מעין זה של הילד לאביו ימצא האב שיקשה עליו ביותר להבהיר לבנו שחוב זה מייצג מהות עובדתית אובייקטיבית ולא רעיון סובייקטיבי שמטרתו ניצול הבן.

פעמים רבות יקרה שהאב יחווה דרך סבלו זה את החוב שהוא עצמו לא שילם לאביו שלו – ואם לא יישר את ההדורים עם בנו בתחום זה הוא עלול להוריש לו את סבל מודעותו הוא לסבל אביו שהוא, מצידו, גם לא יכול היה להבהיר לו, בדורו, את מהותו של חוב זה כלפיו.

נתונים נוספים