מלחמה ושמה שלום

מלחמה ושמה שלום

באירוע כמו המלחמה הקרובה, האור מגרש את החושך ומאפשר לנו לראות את הרוע בבירור. הרוע נמצא בכל צורה של התנגדות למלחמה, החל מהטפשות שבראיית הרווחים שינבעו מהסכם עם האויב ומהעניין האישי של אנשי ציבור שמצפים להפיק ממנו. המשותף לאלה הוא המחשבה שהאויב יכול להיות גרוע רק לחלק מאיתנו – וטוב לחלק האחר. ומי מבינינו שילמד את השיעור הקשה ביותר יהיו אנשי השלום הדוגמטיים, המקדשים כל שלום, אפילו אם הוא, למעשה, מלחמה מתוחכמת שבה מפשיט הרע מעל הטוב את נשקו. אך הטבע מעניק לאלה מבינינו שראשם על כתפיהם ועיניהם בראשם את היכולת לראות איך אנשי ה"שלום" נלחמים למען אלילם האכזר בפראות, נחישות ושנאה ששקולים לאלה שניתן לראות במלחמות הגרועות ביותר בהסטוריה האנושית – ויש צדק רב בדבר כי מלחמת השלום איננה פחות אלימה, ואולי היא אף יותר מסוכנת מכל השאר, כי היא פוגעת באנושות אחרי שהיא מכזבת לה עד שהיא כבר קרובה מכדי שניתן להתגונן מפניה.

נתונים נוספים