סובייקטיביות אובייקטיבית ו

סובייקטיביות אובייקטיבית ו

על ידיעת היחיד האנושי

מן האפיסטמולוגיה הסובייקטיבית לפוליטיקה

עובדה היא שרובם ככולם של בני האדם מבססים את עיקר שיפוטם המציאותי – כלומר את ההחלטות הראשיות של חייהם – על גישה אפיסטמולוגית (הכרתית) שנשענת על סובייקטיביות. זו, מצידה, נשענת על היותו של כל אדם יחידי בטבעו, ודבר זה בא לידי ביטוי בפעולותיו במציאות, הכפופות לטבעו היחידאי. עובדה חשובה בהקשר זה היא זו שעל אף שבני האדם שונים מזה בעצם היותם יחידאיים בטבעם, אין ההיבט הסובייקטיבי של אישיותם מונע מהם מלזהות נכוחה באופן אובייקטיבי את עובדות המציאות ולשתף פעולה בהיקפים גדולים ביותר. חלק אחרון זה בא לידי ביטוי בהצלחתו של האדם להקים שוק כלל עולמי כמו זה שקיים בזמננו, שבו סוחרים בני אדם מכל חלקי העולם זה עם זה.

נראה שיש בידע שניתן לאדם מעצם טבעו כחי מציאותי את כל הנחוץ לו כדי לבנות את מערכות היחסים הנחוצות הן לצורך מימוש רעיונותיו והן לצורך השתלבות בשוק האנושי העולמי. בהקשר זה, מציג הממסד המדעי המוסכם הישגים טובים בתחומים שונים, אך רבות הן השאלות העיקריות לגבי טבע הקיום בכלל והקיום האנושי בפרט אשר עדיין אינן נענות על ידי ממסד זה. דוגמה ובהקת לכך היא הממסד הרפואי של ימינו, שאנשיו מצויידים בכמות גדולה ביותר של ידע לגבי המנגנונים החומריים של הגוף – מה שמאפשר בניית מוצרים מתוחכמים לטיפול בו - אך מאידך באפס ידיעתי לגבי הרוח המניעה את האדם, כמו מה שמפעיל את איבריו הפנימיים והחיצוניים. בהקשר זה, אין מדובר דווקא במה שעומד ביסוד העולם האנושי אלא במניעים הנפשיים ובהשלכותיהם לתחומי הרפואה. מדובר במחסור המביא לכך שהמדע הממוסד אינו מצוייד בידע שדי בו אף כדי להבהיר את טבעו המדוייק של הקשר בין הםסיכולוגיה האנושית לבין הפיסיולוגיה של האדם.

זהו המקום שבו נכנסת לתמונה הידיעה הסובייקטיבית האנושית, המתבטאת בסוגים רבים של טיפול אשר אינם עולים בקנה אחד עם הידע שקיים בידי הממסד המדעי – שלא לדבר על מקומה של האמונה הדתית, אשר נציגיה מעלים לעתים השגות המערערות על הדיאגנוזות המקובלות של הרופאים המדופלמים ואף מציעות להן אלטרנטיבות טיפוליות מתחום האמונה הדתית, כמו מקרה שבו מציע רב דתי לוותר על ניתוח ולערוך במקומו תפילה או לפתור את הבעיה באמצעות ציווי דתי כלשהו, כפי שקורה לעתים. במקרים מסוג זה רואים אנשי הממסד המדעי את "התערבותו" של איש הדת כבלתי לגיטימית ומאשימה את עמדתו על יסוד היותה בלתי אובייקטיבית, שכן היא איננה מתבססת על מחקר מדעי אמיתי.

זהו מצב שבו ישנו עירוב בין תחומים שלמעשה אין לערב ביניהם, שאחד מהם הוא הויכוח המדעי על אובייקטיביות הטיפול שמציג כל צד, והשני הוא דיון בזכותו של הלקוח לרכוש על פי בחירתו את הטיפול הנראה לו לנכון מידי מי שמציע לו את הדבר. במקרה מסוג זה יש להבחין בין השאלה המדעית-ידיעתית לבין הסוגיה הפוליטית ושאלת זכותי של הלקוח לבחור לעצמו את הטיפול הנכון.

בנקודה זו באה לידי ביטוי אחת מהבעיות היסודיות הקיימות בימינו; רבים יערערו על יכולתו של האדם ה"פשוט" לערוך בחירה מסוג זה, שכן לדעתם אין ברשותו את ההשכלה המאפשרת לו להבחין בין ידע אובייקטיבי לבין ידע שאינו כזה. לדעת אנשי הממסד המדעי ותומכיו קיים ידע כזה בידי תלמידי הממסד, אשר קיבלו הסמכה ממוסדותיו המוכרים, אשר הידע שבידם מבסס על חקירות מדעיות שעליהן ניתן לסמוך, כי הן נעשו לפי כללי המדע המוסכמים ומתוך התבססות על מירב העובדות הנוגעות לנושא. מבחינתם, התשתית הידיעתית שעליה צמחה ההצעה הדתית שקיבל החולה איננה כזו שניתן לסמוך עליה כעל אמינה באופן אובייקטיבי, כי היא חסרה את תהליך האישוש שעבר הידע שמציג הממסד הרפואי.

אלא שיש בעייתיות בגישת הממסד: זו נובעת מהעובדה שהתיאוריה הדתית לא נבדקה באופן מלא מבחינה מדעית אובייקטיבית; בשל היותה של הדת בחברתנו בעמדה משנית מבחינת הממסד לא זכתה היא מעולם למשאבים שיכולים לספק בדיקה מסוג זה, אך היא גם לה שגתה באופן שדי בו כדי להוכיח שאין היא מבוססת מבחינה מדעית – ודי בכך כדי שיהיו בני אדם רבים אשר ימצאו לנכון לקחת את המלצותיהם של אנשי הדת ברצינות וישתמשו בהם לצרכיהם. מעל לכל מתנוססת, שוב, השאלה: האם אין הרב ו אשר לא זכה בתעודת גמר מטעם הממסד המדעי - נמצא במעמד של מי שאינו מבטא במסקנותיו והמלצותיו אובייקטיביות?

מה שמפחיד רבים הוא המחשבה: מה יקרה אם לכל אחד תהיה הזכות לראות את טעמו האישי ואת זיהויו היחידאי כבעל מעמד של ידיעה אובייקטיבית, שלפחות מבחינתו יש לראותה כאמת צרופה? רוב בני האדם בחברה אינם מבינים שלמעשה הבעייה איננה התפיסה הסובייקטיבית אלא העובדה שזו קיבלה מעמד לא-חוקי ולא אובייקטיבי בחברה שבה קיימת כפיה חוקית, אשר מעניקה ליחיד השופט את הכוח לחייב רבים לציית לעמדתו גם מבלי שניתן יהיה להוכיח את נכונותה. במצב זה הופכת בעיה אפיסטמולוגית במהותה להיות פוליטית.

נתונים נוספים