סובייקטיביות אובייקטיבית '

סובייקטיביות אובייקטיבית י

על ידיעת היחיד האנושי

חוויית הידיעה של היחיד כיסוד השוק

ידיעתו של היחיד האנושי היא הגורם היסודי המניע את העולם כולו. זוהי עובדה שניתן לחשפה בכל חקירה לגבי כל היבט של אחד מהנושאים המרכיבים את תרבויות האדם לאורך ההסטוריה של קיום המין האנושי. כל מה שפועל האדם בעבר, בהווה או בעתיד, בכל מקום וזמן עלי אדמות, בין אם מדובר בתחומי החומר או הרוח, בהגות, באמנות, במדע או בכל מדע הנוגע לחייו, בין אם מדובר בפעולות שעושה הוא לבדו ובין אם מדובר בפעולות שבהן משתתפים מאות, אלפים או מליוני בני אדם – בכל אלה קיים הגורם היסודי: היחיד האנושי.

בעולם בכלל ובאנושות בפרט, היחיד האנושי הוא המאחד של יחסי הרוח והחומר, בכך שהוא תמיד זה ההופך את המחשבה המופשטת לפעולה מוחשית, ומגשר בכך בין הידיעה לעשייה. היחיד האנושי הוא מיוחד במינו ובכך הוא שונה מעמיתיו בכל מקום וזמן וגם מאלה שחיים בזמנו ובתרבותו; בלי קשר או תלות בהשכלתו הפרטית, שיפוטו המיוחד של היחיד מבוסס על סוגים שונים של ידיעה שקיימת ברוחו, שחלק ממנה קלט באופן חווייתי מן העולם וחלק בצורה ממוסדת, אך אין הדבר מעלה או מוריד מבטחונו בכך שהאמת שברשותו היא המציאותית.

אמת זו יכולה להיות תוצר של חינוך, של השכלה יחידאית, של האזנה לשמועות או של היחשפות לכזבים. כך או אחרת, ידיעתו של היחיד יכולה להיות רמה ומושכלת או בינונית ומלוקטת; אם הוא אדם פשוט, הוא איננו מוצא לנכון להתבסס רק על דו"חות מעבדתיים (שרוב המחזיקים בהם ממילא גם אינם יודעים איך לקרוא אותם), ואיננו חש שעליו להוכיח את עצמו, את עמדותיו, מחשבותיו או את הנימוקים למעשיו באופן אובייקטיבי (או אחר). ועל אף זאת, אין ידיעתו של האדם הפשוט – לא כל עוד הוא מבסס אותה על שכל ישר - שוות ערך למיסטיקה, כזב או אמונה טפלה אלא להתבססות על מתן מירב הסיכויים לחיובי.

ביסודו של דבר, זוהי ההנחה הידיעתית שלאורה מכוונים רוב בני האדם את החלטות החיים שלהם; תוך שהם מעבדים את כל הנתונים שלרשותם, שחלק מהם נוגע למקורותיהם, לאסמכתות הנוגעות אליהם ולחיזוקם העובדתי, מפיקים רובם ככולם את המסקנות המעשיות שבאמצעותן הם יוצרים, פועלים ומשלמים את עלויות הקיום שלהם. סוג זה של פעילות אופייני לכל בני האדם, בלי קשר למידת השכלתם היחידאית – וכל יחיד כזה עסוק בעולמו הסובייקטיבי בפעולה של הפקת הערכים האובייקטיביים של חייו.

שיפוטו הסובייקטיבי-אובייקטיבי של היחיד הוא היסוד לכל קיומה, חייה והתפתחותה של האנושות. מבחינה תחושתית, מסתכם שיפוט זה בחווייה ידיעתית, המקיפה וכוללת את כל פעולת רוח האדם בחייו. חווייה זו היא ההיבט הפעיל של רוח האדם היחידאית במציאות חייו – והיא מזינה גם את כל ההישגים האנושיים שהצליחה האנושות לצבור בהסטוריה.

באופן יסודי, חוויית הידיעה הסובייקטיבית של היחיד היא המהווה את תשתית ההפקה של כל הרעיונות, המחשבות, הדעות, העמדות ותוצרי הרוח היחידאית. מדובר בחווייה החובקת את כל בני האנושות, אשר אחראית על כל רמות הרוח שבהם נמצאים בני האדם באשר הן. ניתן למוצאה הן ביסוד רוחם של היוצרים הגאונים, שם היא מפיקה את היצירות הגדולות של המחשבה האנושית והן בקרב בני האדם הפשוטים ביותר, שברוחם היא יוצרת את החשיבה היום-יומית, המהווה תשתית לעדותם היצרנית שבאמצעותה הם מקיימים את עצמם.

עקרון ההיצע והביקוש שולט בדרך השתלבותם הידיעתית של בני אדם זה עם זה, כאשר כל אחד מהם מציע לעמיתיו את תוצרי דעתו, בין אם כמי שתוצרי דעתו יכולים להעניק לאחרים חוייה עשירה ומאצילה ובין אם כמי שרוחו מאפשרת לו להעניק לאחרים שירות אחד מרבים שלהם נזקקים בני אדם.

באופן זה מתקיים בפירמידת היכולת האנושית סחר עשיר של חוויות יחידאיות, כאשר המוכרים והקונים מעבירים זה לידי זה את מה שייצרו תוך כדי חווייתם היחידאית כהוגים, אמנים, ממציאים, מנהיגים וכיו"ב. המשותף לכל בני האדם הללו ובכלל הוא שהם תופסים את העולם באופן יחידאי באמצעות החווייה המיוחדת להם בכל תחום יצירה אנושי כמו אמנות, מדע או דת.

בין סוגיה הרבים של החווייה הידיעתית ניתן לכלול את החוויה האמנותית ואת החווייה הדתית. זו האחרונה קשורה להבנת האמונה כידיעתית, והדבר תואם את בחירתו של היחיד בתחומי ידע שונים באופן המשתנה מאדם לאדם או בין קבוצות אנושיות, המחזיקות בערכים שונים ו/או בכללים שונים של ידיעה. זהו גם המקום להניח תשתית לבדיקה של נושא הדת. על יסוד גישה זו יש לבדוק באיזו מידה האדם הדתי הוא – כפי שרבים מן הממסד העכשווי מנסים להציגו – שוטה סובייקטיבי המוסת על ידי רעיונות כוזבים וחסרי ביסוס או להיפך: מי שמונע על ידי ידיעה אנושית אובייקטיבית.

לאור הדברים הקודמים נראה ששומה עלינו לבסס את אובייקטיביותה של הסובייקטיביות, כלומר את מעמדה המציאותי של הידיעה היחידאית של היחיד האנושי – ולהסתייע בכך בבחינה של התהליכים ההסטוריים והכלכליים של מה שהתרחש באנושות. בהקשר אחרון זה כדאי להיעזר בבחינת הדרך שבאמצעותה הצליחו אמונות דתיות מוטלות בספק, שיטות פילוסופיות לא מוכרות, יצירות אמנות לא מקובלות או תחומי מדע לא מוסכמים להשיג לעצמם תשומת לב אנושית רצינית וגם נתח משמעותי משוק המסחר הכלל-עולמי, אף שעדיין לא ביצרו את מעמדם בקני המידה המקובלים על הממסד המדעי המערבי.

נראה שאת התשובה לשאלה זו ניתן למצוא במצבים חברתיים שבהם קיבלו בני האדם הזדמנות לממש את חופש הבחירה שלהם באופן מלא, כך שהם רשאים לתפוס את חווייתם הידיעתית הסובייקטיבית כאובייקטיבית ולפיכך כלגיטימית לכל צורך מעשי.

נתונים נוספים