חוויית חיים ומושגיות

חוויית חיים ומושגיות

חוויית החיים איננה מושגית ביסודה. המושגיות היא אמנם התנאי לחוויה אנושית כזו, כי היא חלק מטבע האדם, אך איננה זהה לה. האדם מחזיק ברעיונות לא רק ברמה מושגית אלא גם ברמה יישומית לא מושגית מכיוון שהמושגים וגם הרעיונות (המורכבים ממושגים) אינם יישים חומריים אלא השלכות בחומר של מושגים/רעיונות.

מהויות שהם בגדר של מצבים רוחניים או נפשיים כמו, למשל, אמונה בחומר, ברוע וכו' אינם משהו שאדם מזהה מושגית אלא חווה כמהויות קיימות על אף העובדה שהן אינן מתקיימות באופן אובייקטיבי אלא פסיכולוגי, כלומר סובייקטיבי.

אפשרות הזיהוי היחידה הקיימת בתודעה האנושית כמצב בר קיימא היא מילולית כי יש התאמה בין המושגים האפיסטמולוגיים והקונספטואליים (זיהוי= מיקוד= מישוג). כל מצב אחר של קשר בין התודעה האנושית לעולם החיצון כמוהו כזה שמתרחש בתודעת החי – שהאדם מזדהה עימו חווייתית, או בעגה עממית: חי אותם.

כאן ניתן להפעיל את הנוסחה: מזהה=מושגי מזדהה=חווייתי. לאדם היבטים משלימים של הזדהות וזיהוי - חווייה/חומר - זה - זהה.

נתונים נוספים