עבודה ושכרה

עבודה ושכרה

אחד מהדברים שמיוחסים לקורח, הוא שבתקופה שבה בנה את מחאתו נגד "שלטונם" של משה ואהרון, הפיץ הוא בין תומכיו מעין סיפור-משל, שבו סיפר על אלמנה עניה שמשה ואהרון מטילים עליה את חוקי התורה ובכך מקשים את חייה, מאמללים אותה ונוטלים לעצמם את רכושה. באמצעות סיפור זה מבטא קורח את ביקורתו על משה ואהרון, המטילים על העם חובות הפוגעות בו, אשר מקורן איננו אלוהי אלא כזה הפוגע בעם – ומכך, לדברי קורח – ניתן ללמוד על כך שמשה בודה מליבו את מצוות ד' כדי "להשתרר על העם".

בסיום פרשת "קורח", אחרי שהאירועים של חיסול קורח ועדתו ומה שהתרחש בעקבותיהם נסתיימו, מקבל אהרון מהקב"ה את ההודעה הבאה: "כל תרומת הקדשים אשר ירימו בני ישראל לד' נתתי לך ולבניך ולבנותיך אתך לחוק עולם" (במדבר יח, יט) – ולאחר מכן אומר ד' "לבני לוי הנה נתתי כל מעשר בישראל לנחלה חלף עבודתם אשר הם עובדים את עבודת אוהל מועד" (במדבר יח, כא). בסופו של דבר מעניק ד' לבני אהרון חלק מתרומת בני ישראל במלים אלה: "...תרימו גם אתם תרומת ד' מכל מעשרותיכם אשר תיקחו מאת בני ישראל ונתתם ממנו את תרומת ד' לאהרון הכהן" (יח, ל) "...שכר הוא לכם חלף עבודתכם באוהל מועד" (לא).

על השאלה מדוע נמצא לנכון להזכיר נתינה זו בפרשה נוכל להעלות שני נימוקים לפחות, שאחד מהם נוגע לענין שבפרשה והשני עקרוני במהותו:

הראשון יכול להתייחס לעובדה שבדברים שהעלה קורח כטענות שטען נגד משה, כלולות מחאות נגד משה ואהרון על יסוד הטענה שהם פוגעים בעם על יסוד אי שוויוני, כאשר הם בודים מליבם את החוקים שמאפשרים להם להיות במעמד כלכלי גבוה ביחס לעם ולהתעשר באופן לא מוסרי על חשבון משאביו. בהענקת שכר לאהרון ובניו על עבודתם מצהיר הקב"ה הן על מעמדם האמיתי של אהרון ובניו בעיניו, שבניגוד להאשמות קורח משמעותו היות דבר ד' המקור האמיתי של כל המצוות המוטלות על העם ושל קביעת מעמד מנהיגיו.

ולא פחות מכך יש חשיבות להצהרה החוזרת ושבה פעמיים בדברים שלעיל כי מה שמקבלים הן בני לוי והן אהרון ובניו מתרומות בני ישראל אינו מתנת חינם אלא שכר תמורת העבודה שהם מבצעים בשירות ד' באוהל מועד. הצהרה זו משמעה הדגשת המעמד המוסרי של המתת, ומכך ניתן ללמוד עד כמה רואה הקב"ה חשיבות בהסברת היות מה שמקבלים שבט לוי, אהרון ובניו לא בגדר של מענק לא מבוסס (במיוחד כאשר הוא נלקח מתרומת בני ישראל) אלא שכר תמורת עבודה. בדברים אלה מתבטא הצדק שבעצם קבלתם של משרתי ד' את שכרם בזכות העבודה שהם מבצעים, ובכך מתבטאת מוסריותם.

נתונים נוספים