דיקטטורה 2004

 

דיקטטורה 2004

על מארת האנושות

השנים חולפות והעולם, תוך כדי הצהרות על חופש, מתקדם בבטחה לקראת דיקטטורה מלאה: הבורות הפילוסופית הכללית לגבי היחס בין דיקטטורה לחופש מאפשרת לנגע הזיהום האנושי הגדול ביותר בהסטוריה להתפשט על פני כל כדור-הארץ במסווה התחפושת המושגית האכזרית ביותר: מושג הדמוקרטיה.

באמצעות מושג הדמוקרטיה מתחזה הדיקטטורה לחופש, שכן אין רוב בני האדם במערב מבחין עוד בין המושגים "שלטון העם" ו"שלטון הרוב" וסובר ששניהם מייצגים חופש.

בורות זו איננה תוצר המקרה, אלא תוצר של תכנון מבוקר של ממשלים מושחתים. בישראל היא תוצאה של מחדל חינוכי המעודד על ידי מערכת חינוך אשר השקיעה בלימוד ארוך שנים של כלל האוכלוסיה כי הדמוקרטיה הישראלית היא ביטוי של חופש וכי ישנה רק אפשרות אחרת לממשל: דיקטטורה.

רוב בני המערב, שעשה צעד משמעותי לקראת החופש בחמש-מאות השנים שמאז הרנסנס, שכחו את המורשת החשובה שהושגה במחצית האלף הזו, זו של התפתחות הפוטנציאל האנושי של היחיד, מורשת שרק היא היסוד האמיתי לחופש; חברה שבה לא נשמרות זכויותיו של היחיד איננה חפשית.

בני המערב מאמינים היום ש"במידה מסויימת" יש חובה להגביל את היחיד "לטובת החברה" ואינם שמים כלל לב לכך שמושג היחיד הוא העומד ביסוד מושג החברה ובלעדיו אין לה משמעות. יתרה מזו, הקשר בין היחיד, כמהות וכמושג, לבין החברה הוא כה מיידי, שפגיעה בזכויות היסוד של היחיד בחברה נתונה מהווה הצהרה על מצב החופש של החברה כולה.

למעשה, חברה שבה אין זכויות האדם של היחיד נשמרות, היא דיקטטורה. ישראל, הדיקטטורה בת חמישים השנה, מסתירה את קלונה בהציגה את עצמה כחופשית תוך השוואה מתמדת בינה לבין הדיקטטורות המקיפות אותה, אשר, מטבע הדברים, מצב זכויות האדם בהם גרוע יותר.

אך עם זאת, ניתן לצפות בדיקטטורות ההולכות וממלאות את העולם, כאשר, לעתים קרובות, מביאה הבורות השלטת בהם למשגי חקיקה חמורים. אלה, המתכסים בעלה התאנה של מושג הדמוקרטיה, המתיימר לבטא חופש פוליטי, מנציחים דיכוי בכל מקום שבו הם עולים – ובהקשר העולמי הכולל מרחיקים את סיכוי האזרח העולמי מלראות בימי חייו איך נראה חופש אמיתי.

על כל זה ניתן להוסיף שהדוגמה הישראלית החמורה ביותר לבורות שבאמצעותה מבוססת הדיקטטורה במדינה היא האמונה שהשמאל חופשי ושהוא נלחם למען החופש. בהקשר זה, יש לציין כי במאה השנים האחרונות הצליח השמאל לשכנע את האנושות שמאבקו בדיקטטורות הלא-שמאלניות הופך אותו למייצג החופש. אך בבדיקה רעיונית פשוטה ניתן למצוא שלא רק שהשמאל הוא דיקטטורי באפיו היסודי, אלא שגם הדיקטטורות שהוא טוען להפלתן, כמו הפשיזם והנאציזם, היו שמאלניות ביסודן.

נתונים נוספים