האונס

 

ה א ו נ ס

הציבור בישראל עדיין נרעש עקב תוצאות משפט האונס הקיבוצי. השאלה המעניינת את הציבור - היה אונס או לא היה? - תישאר, כנראה, פתוחה לנצח. אך בה בעת אין שום דבר פתוח לגבי אונס אחר המתרחש קבל עם ועדה בישראל: בימים האחרונים מתרחש בכנסת אונס קבוצתי גדול ונרחב אשר על ודאיותו לא ניתן לערער, אונס אשר נעשה לאור יום ואשר משודר בשידור ישיר כמעט לכל בית בישראל: הדיון בתקציב.

אחד אחרי השני עולים לדוכן חברי הכנסת, ובצורה זו או אחרת מביעים כולם תמיכה בעיקרון הפושע שעומד ביסוד מדיניות הממשלה מאז קום המדינה: כפייה. איש איש מהם הציע או תמך בחוק שיכפה את האזרח לעשות כך או לנהוג אחרת. איש איש מהם, ללא היסוס, תמך בהחלטות המשנות לאזרח את חייו, תכנוניו ועבודתו.

כפייה היא אונס, אונס הוא כפייה. בידידות, במין או במדיניות פנים, הרוע ביחסי אנוש היה, הווה ויהיה יזימת כפייה של דעתו של אדם אחד או קבוצה על משנהו. מוסרית ומעשית, אין כפייה שאיננה פושעת, אין אונס חיובי, טוב או מועיל.

החיים הפוליטיים במדינת ישראל מבוססים מזה שנים רבות על כפייה, על אונס האזרחים על ידי הממסד ועל נישול של חלק גדול מהם מזכויותיהם ורכושם על ידי קבוצות לחץ מקורבות לשלטון בתהליך חוקי המבוצע, כביכול, בהסכמתם והמנצל את בורותו, חולשתו וחוסר הידע של היחיד הניצב מול המנגנון.

שום אונס פרטי איננו גרוע ומביש כמו האונס הקבוצתי הנרחב והמעמיק הזה המבוצע בעם מדי יום ביומו על ידי נציגי הציבור ובהשתתפות נציגי כל הסיעות. אין איש שיקום ויזעק כנגד סבלו של העם הכפוי חדשים לבקרים על ידי חוקים והליכים חדשים הניתכים עליו שוב ושוב. באמצעות תחיקה פושעת נאנסים האזרחים להיכנע למשוגות הנפש של מיעוטים וקבוצות לחץ שונות השולטות בדרכי חקיקתם והפעלתם של חוקים.

חברה שמחוקקיה אנסים ואזרחיה אנוסים מחנכת את בניה לחיות על אלימות וכפייה. כל יחיד וקבוצה המבצעים אונס פרטי אינם אלא תלמידי ההנהגה המיישמים את מה שהיא היתה לו דוגמה. גם אם ביצעו החבר'ה בקיבוץ מה שהואשמו בו, פעולתם לא היתה חריגה בחברה קולקטיביסטית שבה ממילא כופות קבוצות את רצונן על היחיד - אם לא בכוח ישיר אז באלימות ה"לחץ החברתי" האפייני בסוג החברה הזה.

כפייה חברתית, ככל כפייה אחרת, מייצרת אנשים שהם עבדים ו/או רובוטים. אלה שפועלים לפי מפתח המוסר החברתי הכללי אינם אשמים אלא קרבנות. מה שקרה באירוע האונס נחשף בגלל חוסר הנסיון האפייני לנעורים, אשר טרם למדו להסתיר את פשעיהם, אך מה שנחשף איננו מעשה אונס תלוש ממציאות חברתית אלא תוצר שלה: מעשה זה איננו אלא תעודת עניות חברתית מחפירה, דוגמת יישום פעיל של תפישת מוסר כפייתית המאשרת ומאפשרת אונס במציאות. מקורה של זו בבית המחוקקים, קו הייצור ההמוני של מעשי כפייה פוליטיים.

בעוד שהפועלים בהתאם למפתח המוסר השליט אינם אלא קרבנות, הרי אלה היוזמים פעולה כזו מתוך בחירה הם הפושעים. כאלה הם המחוקקים. יביט המחוקק האנס בראי מצפונו ויראה את מפיץ המחלה הרעיונית המאשרת כפיית דעתה של קבוצה בכוח הזרוע על אדם יחיד. יביט מוקיע מעשי האונס אל הגבעה בירושלים ויראה את מקור המחלה. מבקשי האנסים, הניחו ידיכם מדגי הרקק והוקיעו את לוייתני האונס שבכנסת!

 

נתונים נוספים