זכותנו על הארץ

זכותנו על הארץ

כדי לבסס את זכותנו על ארץ ישראל בעיני העולם הלא-יהודי אין אנו נזקקים לזכות האבות, על אף שגם הנצרות והאיסלם מכירים בתנ"ך כבסמכות אותנטית, לגיטימית ואובייקטיבית. את מעמדו של עם ישראל בארץ ישראל ניתן לבסס על זכויות קנין, שהן קבילות, מוכרות ומוסכמות בעולם כולו. כדי להבטיח את זכותנו על הארץ עלינו להתמודד נגד אויבים רבים מבית ומחוץ אשר אינם מכירים בהבטחה האלוקית. בנוסף לארגונים בינלאומיים, כמו האו"ם והאיחוד האירופאי, המהווים כוח לחץ בעל השפעה משמעותית על מעמד זכויות עם ישראל בארץ ישראל, קיימת בעיה קשה גדולה לא פחות – ואולי אף יותר – מצד השלטון המקומי של מדינת ישראל, אשר בשום הזדמנות מאז הקמת המדינה לא ביסס את זכותם של בני העם היהודי על הארץ באופן ריבוני שיהיה מוסכם גם בעולם.

בהתאם לטרמינולוגיה השלטת בפוליטיקה של זמננו מוקע מעמדו של העם היהודי בארץ ישראל על ידי הגורמים המתקיפים אותו מעל בימת המוסדות הבינלאומיים, על יסוד של האשמה כפולה, המופנית נגדו מצד אויביו: כיבוש לא צודק בעל אופי קולוניאליסטי מחד ודיכוי ופגיעה בזכויות האדם של יושבי הארץ הערביים (משני צידי הקו הירוק) מאידך. למרבה האבסורד נמצאים בראש מחנה המאשימים אנשי השמאל, אשר אחראים, מאז קום המדינה, לפגיעה הגדולה ביותר בזכויות האדם של כלל אזרחי ישראל. במפגיע מעלים השמאל עין מכל פגיעה, הרס או גירוש הנעשים נגד המתיישבים היהודיים בישראל אך מקפיד למחות נגד כל פגיעה-לכאורה בזכויות הקנין של הערבים ארץ ישראל.

אך בניגוד להאשמות נגדם אין בני העם היהודי בישראל אשמים באף אחת מן ההאשמות שלעיל, שכן אין השטחים המוחזקים היום בידי מדינת ישראל, שבה הם מתגוררים, שייכים לאיש – וגם לא היו שייכים לאיש בעבר. מבחינת המשפט הבינלאומי הגיעו השטחים שהיו בידי מדינות ערב לידי שליטת מדינת ישראל (ואזרחיה) בצדק, כתוצאה של פעולות הגנה עצמית מפני הערבים, שבוצעו בידי מדינת ישראל כדי להגן על אזרחיה, לאחר שנלקחו מידי מדינות ערב שהשתלטו עליהן ללא זכויות כלשהן, באופן אלים, חסר יסוד מבחינה חוקית ובניגוד להסכמים בינלאומיים שנערכו לפני קום מדינת ישראל.

באשר למתיישבים היהודיים שמתגוררים ברחבי ארץ ישראל, הם ביססו את ישיבתם בה על זכויות קנין שאותן רכשו ביושר, החל מתקופת העליות הראשונות ועד ימינו. בכל הזמן הזה קנו היהודים יושבי ארץ ישראל זכויות קנין וישיבה התואמות גם את החוקים הבינלאומיים. מאידך, מחזיקים רבים מן התושבים הערביים המתגוררים בשטחי ארץ ישראל בשטחים שאותם הפקיעו מידי תושבים יהודים שקדמו להם, לאחר שאלה גורשו מהם באלימות כמו, למשל, בחברון, בירושלים וברצועת עזה.

ובאשר לריבונות הלאומית של העם היהודי על ארץ ישראל, הרי שמנקודת מבט בינלאומית ניתן לבסס את היותו של העם היהודי בעליה האותנטיים של ארץ ישראל בשורה ארוכה של ממצאים ארכיאולוגיים מתועדים, הנושאים סמלים יהודיים, אשר נמצאו בכל שטחי הארץ. בימינו, שבהם תובעות – ומשיגות - ארצות כמו מצרים זכויות בעלות על פריטים ארכיאולוגיים בני אלפי שנים שהועברו משטחה לאוספים מוזיאוניים במערב, יש לפחות באותה מידה גם לעם ישראל זכויות הסטוריות דומות על אתרים ארכיאולוגיים שבהם סימנים המעידים על נוכחות יהודית בזמנים עתיקים.

נתונים נוספים