זכותנו על הארץ

 

זכותנו על הארץ

כשעולה שאלת זכותו של עם ישראל על ארץ ישראל ניתנת התשובה הישירה לה על ידי מסורת ישראל, אשר קובעת כבר בספר הספרים של העם היהודי כי ארץ ישראל הוענקה לעם ישראל על ידי האל. אך גם אם לא נתייחס להבטחה זו מן המקורות, במידה ונרצה לטעון לזכותנו על ארץ ישראל בפני מי שאינו רואה את המסורת כאסמכתא מחייבת, נאלץ להכיר בעובדה ההסטורית הפשוטה שלפני בואו של העם היהודי לארץ ישראל בעידן החדש היא לא היתה שייכת לעם כלשהו.

ברמת השייכות הלאומית, כלומר ההשתייכות ללאום מסוים, לא היתה ארץ ישראל שייכת לפני העליות הגדולות של היהודים אליה ללאום כלשהו, ולא היתה בחזקתו של עם מסוים כלשהו בזכות של בעלות צודקת. גם לאימפריה התורכית, ששלטה בארץ לפני בוא הבריטים, לא עמדה זכות בעלות אמיתית, שכן היא ייצגה כיבוש באמצעות כוח הזרוע וביטאה במשטרה אי צדק ועריצות, ולכן גם גורשה מן הארץ על ידי הבריטים, מבלי שיהיה לה כל יסוד לתבוע לשוב אליה.

כמעט למותר לציין שגם האנגלים לא ראו לעצמם זכות לטעון לבעלות על הארץ. לפיכך, זכויות הקנין בארץ ישראל השתייכו לבני אדם יחידים, אשר קנו לעצמם זכויות אלה בעמל של מאמציהם היחידאיים, כפי שראוי לכל אדם לרכוש בעלות על חלקת קרקע שאיננה מיושבת.

בעידן החדש היתה ארץ ישראל לא מיושבת ברובה. ואף כי ארץ ישראל ההסטורית, זו שלפני יציאת עם ישראל לגלות ארוכת השנים, היתה שייכת לבני העם, לא מצאו הם לנכון, עם שובם אליה, לתבוע חזקה על שטח כלשהו שהוחזק בידי מתיישבים יחידים ואף כיבדו את זכות הקנין הפרטי של תושבי הארץ, יהודים ולא יהודים גם יחד. ברמת הפרט איש מהמתיישבים היהודיים שהגיעו לארץ לפני קום המדינה לא הפקיע, גנב או שדד (*).

מצורת ההתיישבות היהודית שנעשתה על יסוד כיבוד זכויות הקנין של אלה שישבו בארץ, וכללו קניה מממונית או גאולת קרקעות חסרות בעלים באמצעות עבודה, בניה וישוב, נרכשה זכות הבעלות של העם היהודי על ארץ ישראל בעידן החדש באופן המקובל על תפיסת הצדק והזכות השגורה בכל חלקי העולם. כשהיא מתבססת מבחינה עקרונית על השתייכותה של אדמת הארץ לעם ישראל, קנתה היהדות חזקה מחודשת על הארץ מבלי שיבוא הדבר לידי עימות או ניגוד עם בעלי קנין פרטי. ברוח זו, הכרזת הבעלות הלאומית של עם ישראל על ארץ ישראל היא אישור כולל של סך הרכישות הפרטיות שעשו בני עם ישראל בעידן החדש.

(*) בהקשר זה חשוב לזכור כי אפילו אם היה יחיד כלשהו משתלט על חלקת קרקע בכוח הזרוע היה דבר זה בגדר מקרה פרטי יוצא מן הכלל וחסר משמעות לאומית - ולכן גם לא ניתן להתייחס אליו כאל צורה אמיתית של רכישת זכות בעלות.

בהקשר זה, הכיבוש וההפקעה של אדמות מערבים שנטשו אותן בעקבות מלחמת השחרור נעשה בדרגות שונות על ידי השלטון השמאל, כשברמה הלא צודקת בעליל מדובר בהפקעות קנין פרטי שנעשו גם נגד יהודים אחרי קום המדינה.

נתונים נוספים