ישראלים אמריקנים וישראלים רוסים

 

ישראלים אמריקנים וישראלים רוסים

עולים חדשים רבים מזוהים בישראל, אך כפי שניתן היה לצפות במשך השנים, אל מול גלי העליה הגדולים מצפון אפריקה, רוסיה ודרום אמריקה, מעטים ביחס הם העולים החדשים מארה"ב.

ויש סיבה שבגללה אין אמריקנים רבים תופשים מקום בישראל או במדיניות הישראלית. מאז קום המדינה לא אהבה המדיניות הישראלית את האמריקנים. העולים מאמריקה עודדו, רשמית, להגיע, אך למעשה רק כספם היה רצוי – לא הם.

כי האמריקנים לא היו מקובלים כעבדים טובים. בארה"ב יש חינוך שאינו מתאים את האזרח לחיות כמשרת המדינה אלא תופש את המדינה כמשרתת האזרח.

התימנים, יוצאי ארצות ערב, המזרח-אירופאים, מתאימים לעבדות, לדיקטטורה, כי הם באו ממדינות מסוג זה. האמריקנים, לעומתם, באו מארץ חפשית.

גרוע מזה – האמריקני מחזיק ברעיון שהסוציאליסט המפא"יניקי וצאצאו, הצבר האלמותי, אינם מסוגלים לתפוש בכלל – שהממשל הוא משרת האזרח.

והאמריקנים גם ממש מתנהגים כך; כשהם מזהים כשל בשירות שהם מקבלים, הם מתלוננים ומתנהגים אל פקידי הממשל כאילו עליהם לשרת אותם. הפקיד הממשלתי הישראלי, הרגיל לשררה ולהטלת אימה, אינו מסוגל להתאים את עצמו לתפקידו האמיתי, זה של משרת האזרח.

לכן הוא אינו אוהב כל-כך את האמריקני. לכן השמאל הישראלי דואג להוקיע את דרך החיים האמריקנית בכל הזדמנות ולהציגה כחומרנית. לכן הוא מטפח את הציות לרשות כערך ועד כמה שביכולתו מחנך את העולים החדשים לראות את המדינה כאדון.

אך יש שילוב עולים שמסוכן לממשל הישראלי: זהו שילוב בין העולים החדשים מרוסיה, אשר למדו שם, ברוסיה, על בשרם, את הצורות בהן מתמרן משטר מבחינה רעיונית את נתיניו, עם העולים מארה"ב. שני אלה הם שותפים בכוח והאיחוד שיכולים הם לעשות בין הידע שהובא מהעריצויות הקומוניסטיות לבין התפישה הליברלית האמריקנית של מטרות הממשל, עשויים לייצר את תשתית הברירה לממשל הקיים בישראל.

נתונים נוספים