כשאפלייה מתקנת פושעת

כשאפלייה מתקנת פושעת

לאחרונה שודר בערוץ 2 הסרט הישראלי "יוסי וג'אגר", המתאר את אהבתם ההומוסכסואלית של שני קציני צה"ל על רקע מוצב בצפון. הסרט כולל צילומי גברים המתעלסים בשלג – אך זהו רק חלק קטן ממלוא היצירה, המציגה את חיילי צה"ל כבני אדם ירודים, שאין בראש מעייניהם וערכיהם דבר זולת תשוקות ניאוף ותאוות בשרים. כמחצית מתמליל הסרט מוקדשת לנושאי מין ואלה מעוטרים בביטויי מליצה גסים כיד הדמיון. כך, לכאורה, זהו סרט הדן בנושא חופש מיני; למעשה, זהו סרט תעמולה מתוחכם המציג את צבא הלאום של ישראל כביטוי של מוסריות ירודה.

כחלק מהאצלת המיניות הפרועה בכלל וההומוסכסואלית בפרט, משלימה את הוקעתו של הישראלי מבחינה מוסרית הצגת ההסטריאוטיפ של הקצין הצה"לי הבכיר ה"סטרייט", השוביניסט והגס, הבוגד-באשתו – והמביא את בשורת הפעילות המלחמתית האגרסיבית, המביאה לטרגדיה. בין אוצרות הביטוי שלו בסרט ניתן למצוא פנינים כמו "מלחמה זה תמיד טוב" ו"...ריח הבשר החרוך על הבוקר" בנימת סיפוק סדיסטית, המאפיינת (עפ"י יוצרי הסרט ואלה שהחליטו לשדרו) את רוח צה"ל.

התומכים האידיאולוגיים של ההומוסכסואלים כבר מזמן אינם מסתפקים ביציאה מן הארון: בשם ערכים כמו חופש-הביטוי הם רוקדים לנו על השולחן... בחמת זעמם על ה"קיפוח ההסטורי" (כביכול) של המיעוט שאותו הם מייצגים, נדמה להם שהם עוסקים ב"אפלייה מתקנת" כשהם כופים עלינו לצפות באהבהביהם, אך בחירתם למקם את הדברים במסגרת צה"ל ובמדיו איננה יכולה להסתיר את עובדת הברית שנכרתה ביניהם לבין השמאל הפציפיסטי.

ברית בוגדנית זו, שהיא אנטי-יהודית ואנטי-ישראלית כאחד – היא, כנראה, מה שזיכה את עושיה בפרס הקרנתו של הסרט הזה בערוץ 2, מתחת למטריה של שידורי "קשת".

ויש לשאול שאלות לא רק לגבי העושים והמשדרים אלא גם לגבי המממנים – ובמיוחד אם מדובר בקרנות ציבוריות, כי זולת היות עשיית הסרט ושידורו פעולה נגד היהדות וישראל ברמת הערכים הדתית והלאומית גם יחד, מהווה התמיכה הציבורית שלה זכה הסרט, מבחינת השימוש שנעשה לצורך זה בכספי ציבור ובמערכות ציבוריות, נושא לחקירה בפני עצמה; אין ספק שזהו מקרה מובהק של פשע מעילה באמון של אלה המופקדים תמיכה וסיוע למעשים שאמורים לקדם את עניניה התרבותיים של ישראל.

אך רמת התחכום שבה שריינו את עצמם יוצרי הסרט מבחינת התסריט גבוהה למדי וסביר שהם היו יוצאים זכאים מכל תביעה על הוצאת דיבה, אם היו מדינת ישראל ו/או צה"ל מגישים כזו נגדם (ופלא שאינם עושים זאת). אך אם היו אויבינו, אנשי האיסלם הקיצוני, צופים ביצירה זו, המציגה את הישראלי בפריצותו המושחתת, הם היו סוברים – ובצדק - כי בעימות התרבותי-מוסרי עם תרבותנו הם כבר ניצחו. יתרה מכך – הם היו משוכנעים, לאור הצגת חיילי צה"ל כפושעים המערערים על המוסר האנושי הטבעי, בצדקת מלחמתם נגדנו – בכך שאת הרוע הזה, שבו הם צופים, יש להשמיד מעל פני האדמה.

למזלנו, אנו יודעים שהערכים המוצגים בסרט אינם ערכיה האמיתים של ישראל.

נתונים נוספים