צורה ולא תוכן

 

צורה ולא תוכן

קוסמי התקשורת, שקרניה ועוד

נטיה מסויימת בחברת זמננו היא לא להתייחס לענין העיקרי שבו עוסקים - לדבר "לא לענין". לעתים מדובר באי הבנה ולעתים בנסיון התחמקות. במקרה הראשון זה יכול להיות טעות תמימה של אדם יחיד, אשר אינו מזהה את הנושא הראשי המעורב במצב מורכב, במקרה השני, זה עלול להיות מאפיין של גישה תרבותית שלילית. כשהתקשורת השמאלנית – זו השולטת היום בתקשורת הישראלית - איננה מעוניינת ברעיון מסויים, זה בד"כ בגלל שאינה מסוגלת להתמודד עימו. במקרה כזה היא מתחמקת מהתמודדות עם התוכן על ידי עיסוק בכלי. זה קורה באופן קבוע עם בנימין נתניהו.

כדאי לשים לב לעובדה שבנימין נתניהו, אשר מהווה, במשך תקופה ארוכה, שה לעולה ומושא ללינץ' שלא היה כמותו מאז דרעי, מוערץ על ידי אלה המתעללים בו על... כשרו התקשורתי.

רק פסיכולוג מומחה ביותר ברזי פיצול האישיות יוכל להסביר למדע את התופעה הפסיכולוגית של השמצה והשפלה קבועים של אישיות ציבורית, הנערכת במקביל לקשירת כתרים ושירי תהילה על יכולתה "התקשורתית", כפי שעושה איש התקשורת הישראלי. ב"כושר" זה של נתניהו תולים מתנגדיו, השולטים ברדיו, בטלויזיה ובעיתונות, את עובדת אי יכולתם להשמידו לגמרי. כל הצלחה של בנימין נתניהו מתורצת על ידם ב"יכולת תקשורתית"; הרי למי שנגד השמאל אין רעיונות, אין צדק, אין הגיון: או שלא נותנים לו להופיע בתקשורת, או שיש לו יש "כושר תקשורתי", מילת הקסם שמסבירה מדוע אנשים מעוניינים לשמוע מה יש לאיש השלילי, השקרן המדופלם וגנב המתנות הזה לומר...

ביום שני ה24 ליולי דיבר בנימין נתניהו בטלויזיה. למחרת בבוקר דנו בכך ברדיו במשך שעה שלמה, אך לא במה שאמר: "בנימין נתניהו הוא אייטם תקשורתי ממדרגה ראשונה" אמר בשידור זה יריב בן אליעזר, "מומחה" תקשורת, שהובא במיוחד כדי להוציא את העוקץ מכל תוכן אפשרי שהוא בדברי רוה"מ לשעבר; ללמדך כי אם, אולי, נדמה לך שנתניהו אמר משהו משמעותי, משהו שנשמע לך הגיוני או – שומו שמיים – צודק – אז זה נשמע לך כך לא מכיוון שהוא באמת הגיוני או צודק אלא מכיוון שהוא "קוסם תקשורתי" ו"אומן מלים".

אגב, התקשורת השמאלנית איננה חוששת מההשפעה של נתניהו על אנשי הימין אלא על אנשי השמאל ובמיוחד על האינטיליגנטיים שבהם, אלה שבאמת חושבים ואשר הם גם בעלי הסיכוי ללמוד משהו...

ה"בריחה" מהעימות התכני כבר מזמן איננה ענין של בחירה חפשית של האינטלקטואל השמאלני; אדם זה, שכבר מזמן איננו זכאי לכתר ה"אינטלקטואל" ואולי מתאים יותר לקרוא לו ה"אנטי-אינטלקטואל" או, כפי שקראו לו דוקא בימים שבהם היה לו מסר אינטלקטואלי כלשהו, "פוליטרוק", אינו יודע לזהות תוכן גם אם, כפי שקורה לו היום, כשהוא עוסק עם אויבינו, הם יירקו לו אותו בפנים. הוא אינו יודע תוכן מהו כי כל מה שלימדוהו הוא לעסוק עם עם החיצוני ולא עם הפנימי.

האנטי-אינטלקטואל השמאלני הוא "ריאל-פוליטיקאי", שמשמעו שהוא משאיר ענינים של צדק מחוץ לפוליטיקה וסובר כי מה שחשוב בפעולה של איש ציבור אינו מה שנאמר אלא אם הוא מסייע לפוליטיקה של המועמד או לא, בהנחה שכל מה ש"איש פוליטי" יכול לרצות הוא קריירה.

בזה שזה כל מה שנתניהו רוצה, ניתן להשתכנע במיוחד אחרי שהושקע מאמץ כה רב על ידי התקשורת לשכנענו שאין בדברי ה"קוסם התקשורתי המבריק" שום תוכן ערכי...

נתונים נוספים