שלוש ירושות

שלוש ירושות

ממורשת רבין דרך מורשת לוין ועד מורשת קרוי.

יצחק רבין, חנוך לוין ומשה קרוי – שלושה מתים, שניים מהם מוערכים ונערצים, אחד מזולזל ונשכח – ואין צורך אפילו לומר מי. והם השאירו לנו שלוש ירושות:

יצחק רבין – הוריש לנו את הסכמי אוסלו ורמאויות ושקרים אחרים. מאז "אלטלנה" לא הצליח עובר פלמ"ח זה, אשר מעולם לא הצליח לעבור את ההתפתחות הפוליטית הנדרשת כדי להתבגר ולהגיע לשלב של הכרה בזכויות אדם אובייקטיביות, לגרום לכה רבים מבינינו לטבוע נקובי כדורים ביוון המצולה.

חנוך לוין – הוריש לנו סדרת מחזות מדכאים שבהם הצליח להביא אותנו למטה למטה אבל, כנראה, לא כל כך עמוק עד למקום שבו הוא בילה במשך מרבית חייו.

משה קרוי – הוריש לנו תיאוריה פילוסופית ובה פתרון לסתירות שבתמונת העולם החמרנית והצעת מודל למציאות ובה מהווה האדם חלק מן האלוהות ויש לו, לפיכך, פוטנציאל חיים בלתי נדלה של אושר ושמחה.

המעניין ביותר הוא להציג זה לצד זה את חזונם של אנשי החזון ואת שכרם:

יצחק רבין, שבחזון השלום התלוש שלו, הביא להירצחנו, נערץ על ילדינו, על ידי מטומטמינו ועל ידי כל אלה שאינם יכולים שלא להעריץ את קנה האקדח המכוון לרקתם.

חנוך לוין, המחזוועתי הסדרתי, שהציג לפנינו חזון של יסורים, דם, צואה ויאוש סופניים, ותרם בכך תרומה מכרעת לדכאוננו הכללי, נערץ על ידי מבקרי האמנות שלנו.

משה קרוי, הוגה גאוני, אשר נתן לנו חזון חדש של אפשרות להבין את העולם באופן לא סותר, תוך כדי שניפץ וריסק את אויבו של האדם, רעיון אשליית החמרניות, מותקף באופן קבוע לא פילוסופית אלא על ידי רכלנות פושעת.

אין ספק שעצלנינו הפסוודו-אינטלקטואלים ופחדנינו המטפיסיים, אשר, ללא ספק, יודעים באיזו בובה מן השלושה ניתן לתקוע סיכות ללא חשש של נקמת הבראנג'ה, מוכיחים בכך כי לפחות בתחום השרידות האישית יש להם ידע שלא נופל מזה שבידי חיות טרף או אוכלי אדם מהמין האנושי: הם יודעים את מי אפשר לאכול מבלי להסתכן בכך שיאכלו אותך...

נתונים נוספים