שש תשובות אפשריות

שש תשובות אפשריות (והערה לענין ישראל)

לסוגיית אי מוסריותו של גיוס החובה וכמענה לשאלה הקלאסית: מה יהיה אם לא יהיה למדינת ישראל צבא חובה והאוייב יתקיף?

תשובה מס.1: אם הרוב לא ירצה להילחם והמיעוט ירצה - אז מה זכותו של המיעוט להכריח את הרוב להילחם? - ואם המיעוט לא ירצה להילחם והרוב ירצה אז ממילא אין שום בעייה כי הרוב יילחם. כך, בשני המקרים, דעתו של הרוב תקבע מבלי לכפות על מיעוט, כלומר שהשורה התחתונה תהיה כמו הדמוקרטית, גם אם איש לא יחוייב בחוק.

תשובה מס.2: יש סתירה עמוקה וחולנית בהנחות השואל, כי הוא מפקפק בכך שהעם החופשי לא ירצה להתגונן על סמך שיפוט אישי, יושר אישי ובחירה חפשית. הוא מניח כי יתכן שעם יישב בחיבוק ידיים אם יתקיפו אותו - ובו בזמן הוא נותן אימון מלא ביוזמה האישית, ביושר האישי ובשיפוט העצמי של הפוליטיקאים אשר דואגים לעניניו היום. אין לנו שום הוכחה או עדות התומכים בכך שהעם לא ירצה להגן על עצמו - אך יש לנו הרבה הוכחות ועדויות לכך שהמנהיגים לא יעמדו לצידו או, לפחות, ייכשלו בפעולותיהם למענו - כפי שהם נגדו בעיתות שלום.

תשובה מס.3: והיה והעם לא ירצה להתגונן מפני תוקף, הרי שאם עם איננו מוכן להתגונן מפני אוייב - אז אין זכות קיום לעם הזה מלכתחילה – והשמדתו צודקת ומחוייבת המציאות.

תשובה מס.4: עם שבוחר לכפות את בניו שלו לעשות משהו כנגד רצונם, בתירוץ של מניעת שיעבודם על ידי האוייב, מעדיף עבדות פנימית על פני עבדות חיצונית, ומעדיף מלחמת אחים, בין אזרחים שכופים את דעתם על עמיתיהם על פני מלחמה כנגד אויבים.

תשובה מס.5: חוק שימור הרגש. כשמותקף אדם אמיץ הוא מתגונן בעמידה אל מול פני התוקף אותו; אם הוא פחדן, הוא מתקיף כתגובה חלש ממנו, בכדי לפצות את עצמו במשהו

על חולשתו. כשהבוס בעבודה נוזף בעובד שלו, מעביר זה, אם איננו אמיץ, את כעסו אל אשתו וזו, שוב, תעביר אותו אל הילדים - אם איננה מסוגלת לעמוד כנגד בעלה. במצב כזה האדם איננו פותר את הבעייה האובייקטיבית אלא את בעייתו הפנימית, הנפשית במהותה. זה מה שעומד, בעצם, ביסוד הנטייה השלטונית לגלגל על גבם של אזרחי המדינה כל קושי שמתגלע במדיניות החוץ, וזה כולל מלחמות.

תשובה מס.6: אם חופש הוא מטרתך, ומדינה חופשית היא המסגרת החברתית הנאותה לאנשים חופשיים, הרי כל פגיעה בחופש שלהם הורסת את האפשרות להגשים את המטרה. לפיכך לא ניתן לבסס מעמד של מדינה חופשית בין עריצויות אם המדינה שלך הופכת לעריצה גם היא בפגעה בחופש של אזרחיה באמצעות חוקי כפייה.

והערה לענין ישראל: למעשה, זה בדיוק מצבה של מדינת ישראל בין אויביה, אשר כתוצאה מחששה מפני הערבים היא הולכת ונהיית יותר ויותר לערבית. האלימות, העריצות והכפייה האפייניות לעריצויות הערביות שמסביב לישראל, הולכות וקונות אחיזה יותר ויותר באופי החיים בישראל, אשר הולכת והופכת למדינה עריצה, המבוססת אף היא על אלימות וכפייה. מבחינה זו, הרי במלחמת התרבות שבה התחילה, למעשה, ישראל את קיומה כבר בסוף המאה שעברה, בקריאת תגר של ערכים נאורים מול ערכים חשוכים, ישראל מפסידה בגדול והולכת ונכבשת על ידי ערכים חשוכים. בפועל, זה מה שחש כל צעיר ישראלי שמתגייס לצה"ל וחווה את הפגיעה הקשה באנושיותו בטירונות הצבאית.

נתונים נוספים