הקשר הגורדי

 

הקשר הגורדי

הקשר הגורדי היה שמו של קשר חבלים מפורסם שהיה קיים באחת מארצות קדם, שאיש מרואיו לא הצליח להתיר אותו. כשאלכסנדר מוקדון הגיע למקום, שאליו היו באים רבים מהחכמים כדי לנסות ולהתיר את הקשר, הוא לא היסס ולא התעכב, אלא שלף את חרבו וחתך את החבל באיבחת מכה אחת. בכך אמר שאין לו את הזמן – ואת הצורך – להשקיע בנסיון להתיר את הנפתולים שהכינו אנשים אחרים כדי לעכבו.

פעולתו של אלכסנדר הפכה לסמל שבנוסף על כך שהקשר הגורדי היה סמל בעצמו – סמל לעיכובים ומכשולים רבים שמניחים אנשים על דרכו של אדם ישר – היתה ביתוקו של החבל לסמל לדרך שבה יש לנקוט במצבים כאלה.

בהמשך לגישתו של אלכסנדר, הפילוסופית אין ראנד מדברת על הדרך ההגיונית הבאה: אם אדם ישר מנסה להשיג משהו, אז מכיוון שהוא ישר, משמעות הדבר היא שמה שהוא משיג הוא שלו בזכות (אדם ישר לא ינסה להשיג מה שאינו שלו). מכיוון שהיחס בין אדם למה ששלו הוא יחס פנימי בינו לבין עצמו, ואין לשום כוח חיצוני זכות להתערב במה שבין האדם לעצמו, כלומר לרכושו וזכויותיו, שומה עליו להתנגד למי שמנסה לסבך אותו ומנסה לגרום עיכובים, האטות ובעיות בקשר שבינו לבין מימוש זכויותיו.

כל מה שמעכב אותך – כל מי או מה שנמצא בינך לבין מימוש זכויותיך – הוא בהכרח גורם זר שהכניס את עצמו בדרך כלשהי – ואין זה משנה אם מתוך כוונה רעה או בטעות – למקום שאינו שלו ואשר לו אין זכות עליו.

אי לכך, במצבים מעין אלה, אתה אינך צריך לעסוק בבירורים של העיכובים וסיבותיהם, העלולים לסחוט ממך משאבים רבים ולסבך אותך עוד יותר, אלא לחסל, לסלק ולהוציא אותם מההקשר שגורם לך הפרעה.

במצב מסוג זה, אם בפעולתך הישירה נגרמים נזקים לבני אדם זרים או לגורמים צדדיים כלשהם או אם פעולתך עלולה לפגוע בהם, אין לך אחריות על כך אלא על מי שסיבך את המצב ויצר את הקשר הגס. פעולות מסוג זה נפוצות ביותר בחיינו כמו, למשל, שכאשר מתקיפים אותנו הערבים ואנו חושבים על הגנה עצמית אנו מוצאים את עצמנו מתווכחים ויכוח פנימית על מה שעלול לקרות לאנשים אחרים "חפים מפשע" למיניהם.

אך הדיון הזה איננו חובתנו המוסרית הראשונית. במצב מסוג זה חובתנו המוסרית הראשונית והקודמת לכל השאר היא להגן על עצמנו. כל מה שמתרחש כתוצאה מכך, כולל נזק שנגרם לבני אדם אחרים, אינו משהו שעלינו לקחת בחשבון כשאנו פועלים למען המטרה הקדושה של ההגנה העצמית עלינו ועל ערכינו. כל נזק שעלול להיגרם מהגנתנו על עצמנו הוא באחריותם ובאשמתם של אלה שיזמו עלינו התקפה.

זה איננו קשור לצער שיש לנו כלפי מי שנפגע מבלי שפשע – אנו יכולים להצטער ולרחם אפילו על אלה שמתקיפים אותנו על יסוד ההנחה המציאותית שיתכן שכוונתם של חלק גדול מהם טובה ואין הם אלא בגדר "תינוקות שנשבו" אך אסור שדבר זה יפגע ביכולתנו וזכותנו להגנה עצמית העצמית. פגיעה בזכותנו זו – במיוחד על ידינו – היא פשע כי אנחנו האחראים לשלומנו ולשלום כל מי שחייו תלויים בנו.

נתונים נוספים