חסינות כאמונה טפלה

חסינות כאמונה טפלה

אמונה טפלה נפוצה ביותר בימינו היא החסינות המוסרית שממנה נהנה כל מי שלא פגע באיש. אך יש מצבים שבהם חורץ הגורל את גורלו של אדם להיפגע על ידי בני אדם מוסריים בצדק גם אם לא הרים יד נגד איש; זה יקרה כאשר הגיע אדם – גם אם לא מבחירתו – להיות חלק מאומה ו/או צבא שהם לא מוסריים, אשר נמצאים תחת מתקפה מוסרית שמתבצעת על ידי בני אדם צודקים אשר אינם יכולים לערוך מיון בשורות הצבא הניצב למולם, ולהפריד בין אשמים ל"חפים מפשע" – שלא לדבר על כך שבמלחמה כמו זו שנערכת היום בין ישראל לאויביה, נוהגים אלה במפגיע לנצל את העובדה שפגיעת האמונה הטפלה שלעיל, אשר איננה מאפשרת לאומה הנגועה בה לסכן נשים, ילדים וזקנים, הידועים כ"חפים מפשע" פועלת לטובתם.

אם וכאשר עומדים אנו מול צבאה של מדינה עריצה שומה עלינו לזכור כי אין בין שורותיו חיילים חפים מפשע, אף אם יש בו כאלה שבאופן אישי לא ביצעו שום פשע – שלא לדבר על כך שיש לראות גם אזרחים במדינת אויב כמשתפי פעולה עם פשעיו של האויב, ולו רק מכיוון ששתיקתם הפסיבית פועלת לטובת הלא-מוסרי לא פחות משום צורה של עזרה אקטיבית.

המוסר מחייב אותנו להתייחס לכל אחד מבני אדם אלה כאל מי שגם אם נולד בארץ זו ושואף להתמוטטותה, כאל מי שאיננו יכול יותר ליהנות ממעמד של אדם בעל זכויות, כי כל אחד שהיה אזרח בארץ פושעת – וקל וחומר אם היה חבר בצבאה של מדינה עריצה אשר עשתה לה לחלק מפעולתה לפגוע בבני אדם חפים מפשע איבד בשל כך את זכותו האנושית לחיים פשוט בגלל חוסר האפשרות המעשית לבירור הדבר בתנאי מלחמה.

שומה על דברים אלה להוות תשובה ניצחת לגבי כל ענין ומצב שבו מוצאים אנו את עצמנו, כחיילים של מדינה צודקת וחופשית, המכבדת את זכויות האדם, הניצבים כנגד צבאה של מדינה עריצה, שלא לראות את חייליו כבני אדם עתירי זכויות על אף שאין ספק שרבים מהם אינם אשמים בביצוע של פשע כלשהו. ואף על פי כן מחייב אותנו המוסר לראותם כאויבינו ולפגוע בהם, אם וכאשר ההימנעות מכך תפגע בבני הצד השני.

נתונים נוספים