2

 

תגובות לאירועי היום ניסן תשס"א

צדק

כשמדובר במלחמה הנוכחית, אנחנו איננו רוצים "ירידה ברמת הטירור" או "הרתעה" אלא צדק. אם אנשים אנחנו, אנו רוצים לראות את האשמים – את כל האשמים, רק את האשמים ואיש זולת האשמים - משלמים באופן אישי על פשעיהם. רק אז יהיה צדק.

הסכנה המאיימת על העם היהודי היא מוות – ולא פיסי. אלה שבוגדים בנו כבר חלו במחלה הרוחנית הממארת המשמידה את רוח האדם היהודי.

כשא.ב. יהושוע מציע לפנות עשרות אלפי מתנחלים הוא מציע פגיעה בזכויות האדם של עשרות אלפי אנשים.

הפרדה – כפי שמציעים אנשי ה"שלום" בינינו לבין הערבים – איננה שלום. כמו במקרה של מצרים, זו, במקרה הטוב, מלחמה קרה.

בכל פעם שישראל מצהירה על התקפה צבאית שלה כעל "תגובה ל..." היא מצהירה על חולשתה המוסרית ועל כניעה קונספטואלית ומוסרית לשיטת האוייב מבית ומחוץ. אחרי התקפה בת שנים רבות, אשר הגיעה למימדי מלחמה כוללת בחדשים האחרונים, יש לישראל את מלוא הזכות ליזום התקפה כוללת כנגד אויביה היכן ומתי שתרצה ללא הסבר או התנצלות.

על הבקשות להפסקת האלימות

הבקשות החוזרות ונשנות מראשי הרשות הפלשתינית לעצמור את האלימות ולעשות משהו להנמיך את האלימות הן לא רק מוטעות אלא גם נלעגות, מכוון שהרשות הפלשתינית היא האלימות עצמה. לבקש מערפאת להפסיק את הרצח פירושו לבקש להפריד בין הרוצח לרצח. הפרדה כזו איננה אפשרית במציאות וכמוה כנסיון להפריד בין האדם לצלו. רצח זה מה שערפאת עושה, אלימות זה מה שהרשות הפלשתינית מפעילה ולכל המבקשים את המונופול שיאפשר להם לערוך הפרדות בין ערפאת לרצח או בין הרשות לאלימות יש מונופול רק על אי הבנת המציאות, הטפשות וחוסר הרציונליות שבבקשות מסוג זה. עם זאת, חשוב לציין גם לפני המבקשים למיניהם כי לא לעולם חוסן – כי, מעבר לגבול מסויים, חובה לחשוד בזה שמרבה לבקר בביתו של הרוצח ולחלות פניו בבקשות ותחנונים; אם אין זו עדות למקרה של טירוף גמור, במקרה ה"טוב", אז יש בידינו צורה מתוחכמת וחדשנית של שיתוף פעולה עם הרוע, הרצח והאלימות, במסווה של רצון טוב.

אוהד קמין

הוסף תגובה


קוד אבטחה
רענן

נתונים נוספים