69

 

תגובות לאירועי היום שבט תשס"ג

בזיון

אינני מומחה בהלכה ולכן אינני יכול לבקר מבחינה דתית את המקהלה הכללית שזעקה חמס על בזיון המת בהקשר אירועי הלוייתו הכאובה של נתנאל עוזרי, אשר נרצח בחברון.

אבל מבחינה אנושית, מה שאני כן בטוח בו הוא בזיון החי שאנשי מקהלה צדקניים אלה נהגו בו כלפי הנרצח כשהיה בחיים – בזיון שכלל מניעת יכולת ראויה להגנה עצמית – ושהביא, בסופו של דבר, גם למותו.

אין צביעות גדולה מזו של אדם – איש תקשורת או רב – אשר ממלא פיו מים כאשר פוגעים בזכויות היסוד של מתיישבי חברון, מתעללים בהם, מצרים את צעדיהם, מגבילים את יכולתם להגן על עצמם, מפקירים אותם ומכשירים את הקרקע לרצח הבא. לאדם כזה, המשתף פעולה עם בזיון מתמשך של החיים, אסור להתלונן על בזיון המת.

קונוונציונליות

כל יום נוסף שעובר על פקחי האו"ם בחיפושים אחר נשק לא קונוונציונלי בעיראק הוא יום נוסף שבו מוכיח סדאם חוסיין את עליונותם של הערבים על האירופאים והאמריקנים. בכל יום כזה נטענים מאגרי הכוח הרוחני של אומות האיסלם בבטחון עצמי ועצמה מלחמתית גדלים והולכים. כך, הולכת והופכת המדיניות של אירופה ואמריקה כלפי עיראק לנלעגת יותר ויותר על עמי העולם השלישי והסכנה לפעולות תוקפנות מצידם הולכת וגדלה.

כי סדאם חוסיין היה צריך לשלם בכסאו ובראשו כבר במלחמה שניהל לפני למעלה מעשור, על אדם אחד שרצחו טיליו בישראל - אם לא על רצח בני העם הסעודי או רצח חיילי ארה"ב או רצח בני העם הכורדי או רצח בני עמו.

המחשבה שאין במעשי הרצח הללו די כדי להעלימו מעל פני אדמות ושיש למצוא דווקא את הנשק הלא-קונוונציונלי כדי לפעול כנגדו היא לא רק טפשית או חסרת הגיון אלא לא מוסרית במפגיע – ואי המוסריות הזו גם מחזקת את השארתו בחיים של עריץ כמו ערפאת.

במובן זה אין מסוכן יותר מעקרון הקונוונציונליות – ההסכמיות – באשר משמעותו היא שיש דרכים לגיטימיות בעולם הזה לביצוע מעשי זוועה ורצח, דרכים שהעולם המתורבת מסכים עימן ויכול לחיות עימן בשלום.

ואין סכנה גדולה מההסכמיות הזו לשלומם המוסרי של כל יחיד או אומה הנותנים להן את הסכמתם.

כלבי השמירה של הדיקטטורה

בעוד עשרה ימים ילכו אזרחי מדינת ישראל לבחור בין שמאל לשמאל – בין שלטון של שמאל מתון, קיצוני וקיצוני עוד יותר; אין כמעט שום מפלגה שאינה מעלה על נס צורה זו או אחרת של חלוקה מחדש של שוד, רמאות וכחש מתחת לשם הקוד הסוציאליסטי "צדק חברתי".

אך מעל כולם מתנוסס המקרה של אריאל שרון אשר שדד את בני סיעתו שלו, כאשר ביטל את ערך היסוד של התנועה שנבחר לעמוד בראשה – את שייכותה הבלעדית של ארץ ישראל לעם ישראל.

והתקשורת, מימין ומשמאל, זו אשר מכנה את עצמה "כלב השמירה של הדמוקרטיה", אשר מתנפלת ממרומים כעיט על כל תשלום לא לגיטימי של איש ממשל או על כל העלמת סכום כסף של בעל הון, עושה עצמה כאילו איננה מבינה את משמעותו ההסטורית של מקרה רמאות בקנה מידה כזה, שבו עולם שלם נותן את ברכתו לפוליטיקאי שמרמה באופן מוצהר מליוני אזרחים ומאות אלפי חברי מפלגתו, כשהוא משמיט מתחת לרגליהם את מה שהוא יסוד ערכיהם.

תקשורת אישית ינואר 2003

נפגשתי עם מכר ברחוב. "שלום!" אמרתי לו בידידות.

"זו תעמולת בחירות." אמר לי ידידי ביבושת. "אבקש ממך לא לעבור על החוק."

אוהד קמין

הוסף תגובה


קוד אבטחה
רענן

נתונים נוספים