70

 

תגובות לאירועי היום אדר תשס"ג

על נצחונו של השמאל בבחירות

אם נצחון השמאל לא היה ברור דיו בבחירות האחרונות – ואם ישנם בינינו כאלה שעדיין מאמינים שיש בישראל ראש ממשלה ימני – בא שרון להזים כל ספק בכך באמצעות התרפסותו המביכה לפני מחנה השמאל, כחתן מזדקן המציע עצמו לנישואין עם מפלגת העבודה בעיניים, הכלה המזדקנת, המכוערת, העניה והטפשה, שמזה זמן רב כבר אבד עליה הכלח.

כנראה ששרון מודע לעובדה שלא רוב גדול של העם בחר בו אלא רק הקבוצה הגדולה ביותר מתוך אלה שהחליטו להגיע לקלפי. ההתעלמות ממשמעות העובדה שבבחירות אלה היה אחוז ההצבעה הנמוך ביותר בתולדות המדינה, (כמו גם בבחירות הפנימיות שקדמו לבחירות הכלליות), מסייעת להסתרת העובדה שלא רוב העם בחר בשרון - ושחלק העם שבכ"ז בחר בשרון עשה זאת לא מאהבת מרדכי אלא מפחד השמאל...

לכן כה מחרידה העובדה שבנסיון להימלט מהשמאל הקיצוני נפל העם כולו במלכודת השמאל ה"מתון" של שרון, המתכנן לו מדינה פלשתינאית.

נצחון השמאל הוא נצחון הרעיון השמאלני שקנה לו שביתה בראשו של שרון; הרי מנקודת המבט של מחנה השמאל אין זה משנה מיהו המיישם את מדיניותו – מצנע, שרון או ערפאת. ומנקודת מבט מסויימת, עדיף לשמאל ששרון יבצע את מלאכת השטן, בדיוק כדי שלאחר מכן יוכל להאשים פעם נוספת את "הימין" בכשלון, כפי שהוא מאשים אותו היום בתוצאות פשעי אוסלו.

ומה, באמת, יכול להיות גרוע יותר מיד ימין, אשר עד כדי כך איננה יודעת מה עושה יד שמאל, שהיא מבצעת את אותו מעשה – ועוד תחטוף, בסופו של דבר, את האשמת השמאל על מעשיה. הרי זה, בדיוק, מה שאנחנו אוכלים במשך השנתיים האחרונות!

כשדליה איציק מסבירה בטלויזיה, בלי להניד עפעף, כי המערך יצטרף לממשלת אחדות ברגע ששרון יקבל את עקרונות היסוד של השמאל, אין אנו יודעים אם מה שמניע אותה הוא בורות, טמטום או רוע – אך אין ספק שכך או כך, אם שרון יבנה ממשלה עם חבריה, הוא יבגוד פעם נוספת. ממשלת אחדות שמאלנית מסוג זה, מחוץ לעובדה שתהווה בגידה משולשת בימין, בערכי הליכוד וברצון הבוחר גם יחד, תמחיש את נצחונו העקרוני, המפואר והמכריע של השמאל.

ואין ספק שנצחונו זה של השמאל ידרדר אותנו לתהום אבדנית עמוקה עוד יותר מזו שעם ישראל כבר מלחך את תחתיתה היום.

הראה לי את נבחרך

מרתק לראות איך מוציא לפיד את הערמונים האנטישמיים מאש השנאה עבור הגוי השמאלני...

בשיאה של מסיבת הנצחון של תנועת "שינוי" בערב הבחירות, אמר העומד בראשה, הח"כ טומי לפיד את המשפט הבא: "אנחנו ניאבק בכפיה הדתית ונגייס כל יהודי לצבא". הסתירה הלוגית הברורה שבמשפט זה מסייעת לנו להבין את תופעת "שינוי" לפחות מבחינת רמתה האינטלקטואלית: לא רק שבאמצעות הסתירה הברורה הזו נחשפת דמותו של טומי לפיד, שחמטאי ותיק, בפיצול האישיות הלא-נדיר שבין יכולת ניתוח וחיזוי גבוהות על לוח המשחק לבין יכולת לוגית ירודה ביישום רעיונות בחיים האמיתיים – אלא שבאמצעותו הוגדרה גם רמתה העלובה של כל חבורת בוחריו. הרי לכל ענין מעשי, אין שום תועלת או עתיד יצרני למי שאיננו רואה בעייתיות בביסוס חופש על כפיה.

בענין זה וגם בענין המוסרי, שבו מאשים לפיד, פעם אחר פעם, את ה"חרדים" ב"סחטנות" (ומשרת, מבחינה זו, את מטרתו בת החמישים של השליט המפא"יניק הנצחי, אשר הצליח עד היום לטרוף את החרדי ולהשאיר את מכונת הדפסת השטרות שלמה), שומה על כל אדם מוסרי באשר הוא, חילוני או דתי, להצהיר כי אין הוא מוכן לשבת לשולחן אחד עם מפריח הסיסמאות הנבובות הזה – ואולי אף לשקול ברצינות, פעם אחת ולתמיד, להגיש נגדו ונגד תנועתו תביעה ייצוגית בת מיליארדי שקלים על הוצאת דיבה במשך שנים ארוכות נגד חפים מפשע.

אוהד קמין

הוסף תגובה


קוד אבטחה
רענן

נתונים נוספים