73

 

תגובות לאירועי היום אדר ב תשס"ג

חשבונאות

שלושה מרואיינים אמריקניים לגבי המלחמה אומרים בטלויזיה, אחד אחרי השני: א. "שיגמרו את זה ויצאו משם", ב. "אני חשבתי מלכתחילה שהפלישה היא רעיון רע" וג. "הנשיא בוש שלח לשם חיילים בלי סיבה ממשית" - ונראה כאילו העם האמריקני איננו אוהב את המלחמה...

אך אני שואל את עצמי: "כמה אנשים היו צריכים אנשי הטלויזיה לראיין כדי שנוכל לראות את שלושת אלה?"

חשבונאות ב' (או: בין הכמות לאיכות)

במונחים של עימות מספרי יש רוב לטובת המלחמה נגד עיראק: מול המאות, האלפים ועשרות האלפים המפגינים נגד מלחמתה של ארה"ב בעיראק, בחרו מאות אלפי חיילים להפגין את תמיכתם בה בפעולה ישירה.

אך מעבר לכמות יש גם ענין האיכות: אלה שמפגינים נגד המלחמה עושים זאת על ידי השמדת רכוש, התבהמות והשתוללות בנוסח אנשי הפרא של "וודסטוק"; אלה שהם בעד נחלקים למי שמוכן לסכן את חייו ולהשקיע מאמצים רבים במאבק עצמו – ולאלה המשרתים אותם, מסייעים להם ומתפללים לשלומם. האם, באמת, נכון הוא רעיונם של ה"דמוקרטים", הגורס כי בשדה הפעולה האנושי יש שויון גמור בין איש מעשה שפוי למסומם עצל?

שחרור, דמוקרטיה ושלטון מקומי

הטעות הגדולה ביותר שעלולים האמריקנים לעשות בעירק היא להתבלבל בין "שחרור העם העירקי" ל"הנחלת דמוקרטיה לעם העירקי". כל עם מדוכא זכאי לשחרור מעולה של עריצות אך לא כל עם מותאם תרבותית לשלטון עצמי – וקל וחומר לאחר עשרות רבות של שנות דיכוי ומאות של שנות בערות.

אז מה עושים? מה הפתרון? אנרכיה? לא. הפתרון הוא כיבוש נאור. שלטון קולוניאליסטי. אימפריאליזם.

ולצורך זה יש לבחון מחדש את מעמד האימפריאליזם בתרבות ובתודעה האנושית.

הגיע הזמן לבחון מחדש את הנחת היסוד האימפריאליסטית, אשר השמאל דרס עד היסוד; במיוחד הגיע הזמן להכיר בכך שהעדפה אוטומטית של רודן שבטי מקומי על פני שליט נאור שבא מתרבות זרה, אך מפותחת יותר, היא ביטוי פשוט של גזענות. זה שבא מהגזע המקומי אינו בהכרח מתאים יותר לניהולו – ויוכיחו העריצויות הנוראות של העולם השלישי, המבוססות על הנחה זו.

הכוח והזכויות

מה ההצדקה להילחם בעם אחר ו/או לשלוט בו?

הגנה עצמית.

לכן יש לארה"ב את מלוא הזכות לכבוש את עירק ולשלוט בה. עירק הראתה בבירור את כוונותיה לפגוע בזכויות האדם של אזרחי ארה"ב (ושאר בני האנושות – במיוחד במערב) ודבר זה העניק את מלוא הלגיטימציה לפעולת ההתקפה של ארה"ב.

ומאותה סיבה בדיוק אין לאמריקה שום זכות לגעת בישראל; ישראל איננה מהווה, בשום צורה, איום על זכויות האדם של אזרחי ארה"ב או ארץ אחרת.

העובדה שבישראל כבר מזמן אין מבחינים בין כוח לזכויות אסור שתמנע מאיתנו מלהבין כי העובדה שיש לארה"ב כוח (לכפות את רצונה) מתבטלת לחלוטין מפני העובדה שאין לה שום זכות לכפות דבר על ישראל. דבר זה מעוגן בחוקת ארה"ב אשר איננה מרשה לממשל פגיעה כזו.

ואם ינסה הממשל האמריקני לסחוט את ישראל ולפגוע בזכויות אזרחיה (המתנחלים, למשל), על ישראל לדבר עם הסמכות הגבוהה יותר של אמריקה: העם, המיוצג על ידי הקונגרס.

אוהד קמין

הוסף תגובה


קוד אבטחה
רענן

נתונים נוספים