104 סיבתיות

 

תגובות לאירועי היום שבט תשס"ד

 

סיבתיות

כל קשיש חמישי בארץ רעב ללחם; כך נמסר בחדשות הבוקר.

כשעתיים לאחר מכן התחוללה בארץ רעידת אדמה שהורגשה בעצמה חזקה בבנין הכנסת. סדק נפער בתקרת אולם המליאה, ממש מעל שולחן הממשלה...

המכון הסייסמולוגי הישראלי גילה את הרעש, כרגיל, רק אחרי שהתרחש. אך רבים מאיתנו יכלו לחזות אותו מראש ןבמידה רבה הם אף מתפלאים מדוע איחר כל כך לבוא.

 

ג'נטלמניות הורגת

כשטבעה ה"אלטלנה" נשבע בגין, מפקד האצ"ל דאז, שלא תהיה מלחמת אחים. ברוח זו לא השיבו נרצחי הספינה אש להורגים בהם – ובן גוריון וחבריו לעגו למה שנתפש, עד היום, בעיני רבים, כ"ג'נטלמניות" יהודית. לאחרונה שמעתי כי הצהרה דומה שנתן בגין עם תחילת ה"סזון" הביאה לכך שרק חברי אצ"ל נתפשו, עונו, נרצחו והוסגרו על ידי אנשי ה"הגנה" לבריטים - ואילו מאנשי לח"י, אשר הודיעו כי יפעילו "עין תחת עין" על כל פעולת איבה כנגדם, לא נפגע איש.

עד היום רבים הם אלה אשר, בזכות החלטות והצהרות מעין אלה, מעריכים את בגין כג'נטלמן. אך קונספציית הויתור הג'נטלמני של בגין היתה תמיד מוטעית לחלוטין במגע עם אוייב, באשר היא משרתת את עניניו ומקלה על פעולתו.

הסטורית, תפישה זו של וותרנות לא רק שלא זכתה מעולם להערכה מן האוייב, אלא אף הביאה להתרת דמם של אנשי הצד הוותרני.

בהתאם לכך, מאז ומתמיד היו ה"טובים" בישראל מוותרים על זכות התגובה (גרסה של הושטת הלחי השניה הנוצרית) וכתוצאה מכך פוגעים במונהגים על ידיהם.

הצורה המקומית הפוליטית של יישום עקרון זה הוא ויתור הקבע של מנהיגי ישראל על הכבוד הלאומי. זה, למשל, מה שישראל גרמה לאחרונה לאזרחיה כששתקה בתגובה לרציחתם על ידי החיזבללה.

להבדיל, זה גם מה שבנימין נתניהו גורם לכבוד מפלגתו כאשר הוא איננו מגיב על ההתקפות הקבועות שמפנה כלפיו עמיר פרץ, יו"ר ההסתדרות, תוך כדי האשמת הקבע שלו את השר בשקרים. במקרה המסויים הזה חייב היה נתניהו לתבוע את עמיר פרץ משפטית, כי לא מדובר בכבודו של נתניהו כיחיד, אלא כשליח ציבור. הבלגה על כבוד השליח, משמעה פגיעה בכבוד השולחים.

אם היו הטובים מגינים על כבודם וכבוד שולחיהם, אם הם היו מגיבים להתקפה בהתקפת נגד או, טוב יותר מכך, יוזמים התקפה בעצמם, היה מצבנו שונה. נא להתקיף, רבותי!

 

חופש צרפתי.

עם חקיקת החוק נגד לבוש דתי בפרלמנט הצרפתי יש לכולנו הזדמנות הסטורית נדירה לצפות בעיוות המדהים של מושג החופש בארץ שמאז המהפכה הצרפתית מהווה עבור רבים את אמת המידה לליברליות פוליטית.

אני בטוח שעבור השמאל מהווה חוק רודני-כפייתי זה, הפוגע בזכות אנוש יסודית ביותר, ביטוי של חופש – ולו רק מפני שהוא אמור לבטא את המיתוס הנוצרי-חילוני של "הפרדת הדת מהמדינה", החביב כל כך על כל מי שהדת מאוסה בעיניו.

 

אוהד קמין

 

הוסף תגובה


קוד אבטחה
רענן

נתונים נוספים