465

 

תגובות לאירועי היום כסלו תש"ע

ויתורים עקרוניים.

יו"ר "קדימה" ציפי לבני שלחה לשבדיה מכתב מחאה בנוגע ליוזמה השבדית להכרה אירופאית בירושלים כבירת המדינה הפלסטינית. במכתבה מתלוננת לבני על הרעיון בנימוק שיש בו, ברעיון, משום קביעת מסקנה סופית המקדימה קיום מו"מ כלשהו. נכון הדבר, אך מאידך די בעצם הסכמתה של לבני למו"מ לגבי ירושלים כדי לפסול אותה מלייצג את העם היהודי בהקשר כלשהו – כפי שעושה זאת גם הויתור מצידו נתניהו על חלקים מארץ ישראל בעצם ההסכמה העקרונית שנתן לקיומה בה של מדינה לא יהודית.

ההישג.

כמו בימי הגירוש מחבל עזה נשלחים היום כוחות הבטחון של מדינת ישראל להשגיח על קיומו של צו עליון, שבמקרה זה מדובר בהקפאה המרתיחה של הבניה היהודית. בזמן שלא ברור מהו ההישג שמקווה לו נתניהו בהחלטתו זו, ברור ההישג שהממשל כבר הצליח בו: לזרוע זרעי פילוג בין האזרחים למדינתם. במיוחד בשטחי יהודה ושומרון, שבהם נוהג הממשל יחס של "איפה ואיפה" באופן גלוי, המבחין בין ישובים יהודיים לערביים, ברור לכל צופה אובייקטיבי כי מדינתם-לכאורה של היהודים מדכאת את זכויותיהם – ואין ספק כי רבים מן הצופים שמשגיחים בכך הם אנשי האויב הפלשתיני, השמאלני והאירופי.

הכיבוש המשחית.

בראיון שהתפרסם לאחרונה אמרה הח"כית לשעבר שולמית אלוני כי "הכיבוש משחית מפני שמותר לגנוב את אדמתם, מותר להתעלל בהם ומותר לבוז להם." מעולם לא שמעתי אישיות מהשמאל מוקיעה בצורה כה בוטה את הדרך בה מדינת ישראל מנצלת את המתישבים היהודיים ובמיוחד את אלה שכמעט מדי שבוע אנו שומעים על ההתעללות בהם, שמתבטאת – כפי שאמרה אלוני - בעקירתם, הרס בתיהם והשחתת רכושם. באמת הגיע הזמן שהכיבוש הסוציאליסטי של ארץ ישראל ייפסק וישוחררו כבר היהודים שהוא מדכא.

סכנת ההסכמה.

הסכנה שהיא, אולי, הגדולה ביותר באי המוסריות של עסקת שליט, היא שיותר ויותר מקבלים הישראלים בהבנה את עמדתם של ארגוני הטרור ואת נקודת המבט שלהם – ואין מרחק גדול בין הבנה להסכמה. הדבר, המאפיין את ההתייחסות הכללית של הציבור לשחרור הרוצחים, מבוטא גם בשתיקה הכלל-עולמית לגבי העוול שבמעשה. יותר ויותר חשים כולנו כי הפוליטיקה העולמית מעניקה בשתיקתה זו לגיטימציה לאיום האקדח המכוון לרקתה של ישראל על ידי החמאס. במדרון הפשרה הערכית החלקלק הופך שחרור המרצחים מהסכמה מאולצת תחת איום על חיים כדי להציל חיים להרגל של כניעה קבועה לאויב הרצחני – ולפחות במובן זה להכשרת הקרקע לחטיפות הבאות.

אל מול פני האויב.

כל יהודי ישראלי יודע – וקל וחומר יושבי ה"שטחים" שביניהם – כי בכל מקרה של אירוע גניבה או רצח שבו מעורבים בני מיעוטים(= ערבים) חוששים כוחות הבטחון הישראלים מלהיכנס לתוך ישובים ערביים שמא יתפתח הענין המקומי לכלל אירוע תקשורתי בעל פוטנציאל בעיות כלל-עולמי.

אך השבוע, לתדהמתם של רבים מהמתיישבים המקומיים, גילו כוחות הבטחון של ישראל עוז רוח, נחישות ודבקות לא רגילים במשימתם, כאשר העזו ועברו קבל עם ועדה דרך כפרים ערביים בהמוניהם, עדרים עדרים של לובשי מדים חמושים, המלווים ברכבי צבא ומשטרה.

זה היה בדרכם למסור למתיישבים הבונים את בתיהם צווי עצירת בנייה, אשר נופקו בזריזות על ידי הממשל. מביצוע מופתי כזה של משימה יכולים אזרחי ישראל להסיק מיהו האויב שנגדו יכולה מדינת ישראל לגייס ביעילות ונמרצות רבים כל כך את אומץ לבם של בניה, עד שאין הם חוששים כלל מבני הישוב הערבי.

אוהד קמין

הוסף תגובה


קוד אבטחה
רענן

נתונים נוספים