592

תגובות לאירועי היום כסלו תש"עב

איזה אדם?

אירועי "יום זכויות האדם הבינלאומי" חלפו השבוע בישראל כבדרך של שגרה, אך מבלי שיישמע בה קולו של איש שיעלה את עובדת היות זכויות האדם נושא בלתי נהיר לחלוטין לציבור הישראלי – מה שמסביר, מן הסתם, את הפרותיה הרבות של מדינת ישראל את זכויות אזרחיה.

עובדה עצובה היא שעם כל הלהג המשתולל בנושא זכויות האדם הן בארגונים העוסקים בכך במדינת ישראל והן במוסדותיה, כמו בבנין הכנסת, שבו התקיים השבוע דיון בנושא, אין אנשי החוק והמשפט שלה יודעים כלל את כתובתו של האדם הזה או את מה שמבדיל בין זכויות הפרט, האזרח והאדם שלו, ואת הדרך שבה הן מוגדרות בחוק – אם בכלל.

בעתיד, יהיה סימן משמעותי לשיפור המודעות בישראל לנושא זכויות האדם ולשידרוג מעמד זכויות האדם בה אם וכאשר יועלה לדיון ציבורי אירוע הפגיעה הממשלתית שנעשתה בזכויות האדם של מתיישבי גוש קטיף רק לפני מספר שנים, בצורה שתציע חקירה מעמיקה של האירוע לצורך בירור אפשרות הגשת תביעות על פגיעה בזכויות האדם של אזרחי ישראל נגד האחראים לו.

ערכו החינוכי של ההרג.

הקטל המתרחש בסוריה לאחרונה הוא בעל ערך חינוכי מיוחד במינו, שכן הוא יכול ללמד אותנו דברים חדשים רבים; לא, לא על הרוצחים – אלא על הדרך שבה נוהגות כלפיהם מדינות העולם התרבותי, ובמיוחד על הקשר בין הפוליטיקה המעשית למוסר.

באמצעות הדיקטטורה הסורית מקבלים אנו שיעור רב חשיבות במדיניות המוסר כפולת-הפנים של הדרך שבה נעשים בפוליטיקה המערבית הערכה ושיפוט לגבי המתרחש בעולם הפוליטי הערבי. לכל מטרה שימושית מדובר בערכים שלא יסולאו בפז לגבי כל מי ששוקל מעורבות כלשהי בפוליטיקה המקומית, הן לגבי אויבינו הישירים והן לגבי העולם הגדול.

הפרק האחרון בקורס מוסרי-פוליטי זה ניתן ממש לאחרונה: רק לאחר חודשים שבהם נהרגו מאות אזרחי סוריה על ידי הצבא ולאחר שהרודן הסורי אמר כי הוא לא הורה לצבא המדינה להרוג באזרחיה "העז" הבית הלבן להודיע כי "...אין להאמין לאסד".

עבורנו, הישראלים, יש הרבה מה ללמוד מכך לגבי יכולתה של ידידתנו הגדולה להגן עלינו.

סכנתו של חופש דת.

"קלינטון למפלגות במצרים: כבדו חופש דת" – כך סיפרה לאחרונה אחת מכותרותיו של עתון מקומי. ההקשר – נצחון גדול (60%) בבחירות במצרים למפלגות האיסלמיות (ובראשן ל"אחים המוסלמים") – ברור. ברור גם הנסיון הנאיבי של נציג התרבות המערבית להמליץ על דרך פשרה שבה יוכל האיסלם להגיע לשלטון במדינה תוך כיבוד זכויותיו הדמוקרטיות של המיעוט.

וצריך להיות נאיבי במיוחד כדי לדמיין את החיה הקרויה "חופש דת מוסלמי"; אין סיבה להאמין בכך שהעולם המוסלמי, אשר פלגיו הדתיים נלחמים זה בזה מאות שנים, ואשר אחד מעקרונות היסוד שלו רואה בקיומה של כל דת זולתו משום סכנה ואיום ישיר עליו, יעניק כבוד דווקא לרעיון של "חופש דת" שהוא, בבירור, תוצאה של פשרה תרבותית שמבטאת את העולם הנוצרי.

ספק צדק.

לקול תשואות אלה המצדדות בפמיניזם השוביניסטי הובס מי שראו הלוחמות למען עליונות האשה כסמל לשלטון המין הגברי. ואף ש"ספק אם הוא ידע שהוא כזה", חלק גדול מאיתנו יודע שיש ספק גדול לגבי השאלה באם נעשה צדק בהכנסת הנשיא לשעבר לכלא.

אך מה שלגביו אין ספק בעיני אחרים הוא שנעשה צדק בענישתו של מי שיכול היה, עת היה בעמדת כוח, לחון חפים מפשע רבים וטובים שישבו שנים רבות בכלא על לא עוול בכפם – אך נמנע מכך.

אוהד קמין

הוסף תגובה


קוד אבטחה
רענן

נתונים נוספים