612

תגובות לאירועי היום סיוון תש"עב

בין רחמים לצדק.

בביקורו את הנשיא אובאמה בארה"ב ביקש ממנו הנשיא פרס לחון את פולארד. אך בקשתו של פרס נומקה על יסוד "הומניטרי" ולא על יסוד של צדק. משמעותו של הדבר היא שאם היה אובאמה נעתר לבקשה הישראלית היה פולארד זוכה בדרור בחזקת מענק שאינו ראוי לו – והדבר אינו ראוי.

כך או אחרת, שחרורו של פולארד צריך להיות ביטוי של צדק. ככזה, עליו לכלול מחאה על אי הצדק החמור שנעשה במשך זמן כה רב על ידי הממשל האמריקני בעצם החזקתו של פולארד בתנאים קשים כל כך ביחס למעשה שעשה.

בנוסף לכך אסור לישראל למחול על הפגיעה הקשה כל כך במעמדה על ידי ארה"ב ועליה לתבוע חקירה מעמיקה בפרשת פולארד כדי שהאשמים ישלמו על פשעם. דבר זה נובע מכך שיש למה שקרה במאסר זה פנים נסתרות רבות, המעוררות חשד שיש בפרשה אנשי מעל, בגידה וכחש רבים נוספים מארה"ב ומישראל גם יחד – החל בשמעון פרס עצמו.

בין שלום למלחמה.

בעולם מתרחש תהליך שבו מנסה העולם המערבי להביא את אירן לכך שתוותר על הפעולות שהיא עושה להשגת נשק גרעיני – ואילו אירן, מצידה, חוברת לכוחות מנוגדים במטרה לקבל לגיטימציה.

במטרה להימנע מלחצים בעייתיים, שעלולים להביא את אירן למהלכים לא נעימים, מתנהל הנסיון המוצהר לביית את הפרא האירני באמצעות שיחות, שחלק מהן מתרחש ברוסיה וחלק בתורכיה. אך ממש תוך כדי כך שומעים אנו לאחרונה מן התקשורת הבינלאומית על דבר היערכותו הקרובה של תרגיל צבאי גדול שבו תיקח אירן חלק וכן ישתתפו בו גם רוסיה, סין ו...סוריה.

ויש לתהות איך, בין הכוחות העושים ככל יכולתם לשמור על השלום ובין אלה המבצעים פעולות מובהקות של הכנה למלחמה, ובכללן תרגילים צבאיים ובניה של נשק אטומי – מסתדרת הימצאותן של אותן מדינות ממש - בשני צידי המתרס?

בין הצדדים...

בעקבות ירי טילי גראד, פצצות מרגמה ורקטות קאסם מרצועת עזה לשטח ישראל שבוצע בימים האחרונים נמסר כי "ארה"ב קוראת לכל הצדדים לנהוג באיפוק כדי להימנע מהסלמה."

מעבר לשאלה העולה מן הדברים הללו, לגבי מספר הצדדים שרואה ארה"ב כקיימים בהקשר הנוכחי, מעורר הניסוח האמריקני תהייה לגבי מידת הבנת משרד החוץ של ארה"ב כי בהצהרה מסוג זה הופכת ארה"ב את עצמה לאחד הצדדים המעורבים.

בנוסף לכך, הרי שעל רקע ההימנעות הברורה של השופט האמריקני מלחרוץ משפט על האשמים האמיתיים ב"הסלמה", ברור לאיזה צד בחרה אמריקה להצטרף...

ענין של חשיבות.

שמירה על החוק וחיזוק ההתיישבות הם שני הנושאים שאותם הגדיר נתניהו כחשובים ביותר מבין הנושאים שהוגדרו בהקשר השיחות שניהל בנושא גבעת האולפנה לפני שהצליח לכופף את כל מתנגדיו לטובת גישתו שלו לנושא.

נושא שאותו לא העלה נתניהו כלל לדיון, כנראה משום שאינו מייחס לו חשיבות כלשהי הוא זה של זכויות האדם. זכויות אלה, הכוללות את זכויות הקנין של המתיישבים היהודיים במקום, כנראה אינן נחשבות לחשובות דיין כדי להזכירן, אף כי זכויות אלה היו מלכתחילה מה שבגללו עלה נושא בתי האולפנה וברור שהוא גם הדבר שבגללו החליט בית המשפט מה שהחליט...

ובנוסף לאמירתו לגבי זכות הקנין הפרטית כדאי שלא נשכח את עמדת ההעדפה הברורה שבה נקט בית המשפט כשקבע שזכויות הפלסטינים עולות על זכויותיו של העם היהודי בארצו.

אוהד קמין

הוסף תגובה


קוד אבטחה
רענן

נתונים נוספים