618

תגובות לאירועי היום אב תש"עב

מדיניות כלכלית.

עם העלאתו של המע"מ באחוז אחר, אמרה הח"כ שלי יחימוביץ ש"מע"מ הוא המס הלא צודק ביותר", כנראה מתוך הבנה שכפי שבאמת ראוי לעשות, יש לקשור את המיסוי לצדק. אך היא איננה מסבירה את הסיבה למס זה – וספק אם יכול אחד מחכמי ישראל בהסטוריה העולמית לעשות זאת... אך שוב ושוב מוכיח השמאל כי מעבר להצהרות פופוליסטיות ברמה מיסטית כמו "נעשה את האזרח העשיר עני והעני יהיה עשיר יותר" אין הוא אלא כנופיה שבה שותפים הרשע והטפשות. למשל, בדבריה על המדיניות הכלכלית של ממשל נתניהו אמרה הח"כ שלי יחימוביץ כי "הבור בהכנסות המדינה נגרם ממדיניות מיסוי מעוותת" וכי "איננו יכולים להפקיר את המדינה לכוחות שוק שלוחי רסן". בעברית מדוברת נשמעים הדברים כך: "מדיניות המסים הישרה שאנחנו ננהיג תהיה כזו שבה ניקח די מסים שיבטיחו שלא ייווצרו בהכנסות המדינה "בורות" – ואנו נדאג לרסן את השוק כך שאלה שיש להם לא יוכלו לברוח ולהסתתר מפנינו.

ראו הוזהרתם.

נפלאות הרשמיות החוקית.

במהדורת חדשות הבוקר של יום חמישי 2.8.12 שמענו על חקירה שמתנהלת בנושא העסקתו של עובד זר בביתו של היועץ המשפטי ויינשטיין. בידיעה נאמר כי העובד הזר לא הגיע לישראל באופן לא חוקי אך באשרתו לא צויין במפורש כי הוא רשאי לעסוק בעבודות בית, כפי שעשה בשירות משפחת ויינשטיין.

בלי קשר לתוצאות העתידות של חקירת הפרשה, ניתן ללמוד מדיווח זה על שיטת הפעולה של מנגנון החוק הישראלי כי למעשה אין הוא מוגבל כלל באפשרויות חדירתו לעניניו הפרטיים של האזרח, כי גם אם היה העובד הזר הנתון לחקירה מצוייד באשרה המתאימה, סביר שניתן היה למצוא פעולה כלשהי שלו שעליה לא דיווח באופן רשמי.

מן הדברים ניתן להבין כי ישראל הרשמית יכולה לתבוע, למעשה, שכל נשימה של האזרח תהיה רשומה באופן מפורט ותהיה מצויידת באישור והיתר רשמיים מצד השלטונות כדי לממשה.

I SEE THE C.

לפי ההסכמים שערכה ישראל, שטח "C" נחשב לכזה שבו קיימת שליטה ישראלית מלאה. לפני כחודש הודיע המינהל האזרחי רשמית, כי הוא מקדם "פרוייקטים התורמים לרווחת האוכלוסייה ולשיפור חייה של האוכלוסייה הפלשתינית בשטחי "C" באיזור גוש-עציון. בהודעת דובר המינהל-האזרחי נאמר כי "הפרוייקטים מתמקדים בעיקר בתחומי איכות הסביבה, שיפור הנגישות לכפרים ושיפור הכלכלה". בין הפרוייקטים שאושרו לפלשתינים: פרויקט ג'ורת א–שמעה - אישור לתכנית מתאר עבור כפר פלשתיני סמוך ליישוב אפרת, בלב גוש עציון. על פי תכנית המיתאר תורחב הבניה בכפר בתוספת של בתים, מוסדות ציבור ותשתיות נוספות. פרוייקטים אלה, מסר דובר המינהל-האזרחי, מצטרפים לרשימה ארוכה ומכובדת של פרויקטים פלסטיניים בגזרת בית לחם.

על רקע כל המידע הזה, המתאר את התכנון, הבניה והאפשרויות שהמנהל האזרחי מציע לפלסטינים באזור השליטה הישראלית, עולה שאלה פשוטה: האם לא נראה למנהלת איזור זה שיש מקום לתכנן ולאפשר גם לאוכלוסיה היהודית תכנית מתאר שלא תעניק ליהודים יותר מאשר מעניקים לפלסטינים, כלומר: בתים, מוסדות ציבור ופרוייקטים נוספים שיתמקדו באיכות הסביבה, שיפור הנגישות והכלכלה?

או אולי נראה למתכנני העל של המדיניות כי כלכלה המתוכננת באופן ריכוזי אינה מתאימה בהכרח לאופיו של האזרח היהודי, הרואה את החופש כיסוד בריא יותר לצמיחה מתכניות השלטון?

הוסף תגובה


קוד אבטחה
רענן

נתונים נוספים