620

תגובות לאירועי היום אלול תש"עב

השחתה מוסרית.

"יש להמאיס את החיים על המסתננים השוהים בארץ עד צאתם" - במלים אלה ביטא שר הפנים אלי ישי את המדיניות שהוא מתכונן לנקוט בה נגד המסתננים האפריקנים דרך גבול ישראל-סיני. לכאורה יש במדיניות זו צד חיובי, שכן היא עולה על מעצרם, כליאתם וגירושם של בני אדם שכל מבוקשם לעבוד. אך מאידך, הנקיטה במדיניות מפורשת של "המאסת חיים" היא מהלך שמצביע על כך ששר הפנים לא הפנים כראוי את מדיניותה של ישראל.

כי מבלי שיהיה מודע לכך, בדבריו אלה הודה ישי כי למד את הדרך הפוליטית העקיפה, החודרת לעומק נפש האדם, שבה פועלת הנהגת המדינה מזה דורות כדי להשיג את מבוקשה מאזרחיה. הרי כבר בהליכי הביורוקרטיה הארוכים והמסובכים שאותם דורשת מדינת ישראל לקיים מכל אזרח ישראלי המעוניין לקבל אישור לבנות בית, היא ממאיסה עליו את החיים עד כדי כך שפעמים רבות הוא מוותר על חלומו ומהגר לחו"ל כדי להגשימו שם.

אך לו רק בשל הסכמתו עם הרעיון שמוצדק "להמאיס חיים" לבני אדם מוכיח ישי, שומר מצוות מש"ס, כי בהסכימו לרעיון שלגיטימי הדבר, הוא הוכשל ונפל במלכודת השחיתות הכלל-ישראלית.

מטרתה הפוליטית של השחתה מוסרית.

המקרה של שר הפנים אלי ישי, שבו מכוונות נגד פעולותיו לגירוש עובדים זרים הפגנות ופעולות מחאה של ארגוני זכויות אדם וכיו"ב, הם דוגמה למדיניות הפוליטית של השמאל, שכן הדבר מתועל למטרתם להשתמש בו כדוגמה חיה לנטייתם של אנשים דתיים לפגוע בזכויות האדם.

מעניין, בהקשר זה, שחוגים הפועלים למען זכויות האדם בארה"ב – מקום שבו המודעות לנושא גדולה הרבה יותר מהישראלית – איננה מכוונת כמעט נגד פעולת הגירוש הקבועה שמבצעת ממשלת ארה"ב כלפי אלפים רבים של מכסיקנים ה"גונבים" את הגבול אליה לצורך עבודה.

פוליטיקה של איפה ואיפה.

על אף שהם מוצדקים כשלעצמם, המאמצים המיוחדים שעושה המשטרה כדי לברר מיהם השותפים ללינץ' שנעשה בצעיר ערבי בירושלים על ידי קבוצת מתקיפים, הם בעלי מגמה פוליטית ברורה; ברור שיש לממשל הישראלי מגמה להמחיש את מדיניותו המתנגדת לכל גילוי של אלימות של יהודים נגד ערבים, גם אם לא ברורים פרטי המקרה שבו קרו.

הדבר בולט במקרה זה במיוחד אם לוקחים בחשבון את העובדה שבשנים האחרונות מתחוללים בשטחי יהודה ושומרון מקרים רבים שבהם מותקפים על ידי ערבים בני אדם מטיילים ברגל או בכלי רכב באמצעות השלכת אבנים ובהם, דרך קבע, נגרמות פגיעות בבני אדם או נזקים לכלי הרכב.

אך לא רק שרבים מאירועים אלה עוברים ללא תגובה – למעט הגנה מקומית מצד כוחות צה"ל (אם וכאשר מישהו טורח להזעיקם בכלל) אלא שמדינת ישראל איננה מוצאת לנכון לעצור את המתקיפים, וקל וחומר שלא להעמיד לדין את מי ש"רק" השליך אבנים...

לשונות העולם הפוליטי.

לתקשורת נמסר כי מוחמד מורסי, נשיא מצרים, יגיע לוועידת המדינות הבלתי מזדהות באיראן. שבוע לפני כן נמסר כי מזכ"ל האו"ם באן קי-מון החליט להשתתף באותה ועידה.

כל מי שמבין מהלכים פוליטיים ויודע לקרוא את שפת המחוות מבין כי שני המהלכים מסתכמים הן בהתקרבות של מצרים לעבר אירן והן בשבירת הבידוד העולמי נגד אירן והענקת נצחון תעמולתי לאחמדיניג'ד. בסיום אחת הידיעות העוסקות בביקור נשיא מצרים באירן נמסר כי הוא ואחמדיניג'ד התחבקו – מחווה שבלשון העולם הערבי ברור ביותר מה משמעותה.

ומשתיקתו של ממשל ארה"ב ושאר העולם המערבי ניתן להבין שמדובר בחרשים-אילמים.

אוהד קמין

הוסף תגובה


קוד אבטחה
רענן

נתונים נוספים