638 צדק?

תגובות לאירועי היום                                         שבט תש"עג

צדק?

אחרי שהצליח להביא להסכם פנימי בין הרפובליקנים לדמוקרטים שבו יועלו שיעורי המס למשפחות שהכנסתם גבוהה מ450,000 בשנה הכריז הנשיא אובאמה כי קיים את הבטחתו לאזרחי ארה"ב לעשות את המס האמריקני לצודק יותר.

לאחרונה הודיע גם משרד האוצר של הודו על תכנית מתקדמת, שבה יועבדו כספי מדינה ישירות לחשבונות הבנק של נזקקים ונצרכים. לפי דוברי הממשל, שלא כמו בתקופה שלפני כן, שבה התרבו מעשי הגניבה של כספים אלה בגלל זיהוי לא נכון של הזכאים להם, מעתה יתבססו ההעברות הכספיות על זיהוי טוב יותר של הראויים לו.

בין שני אירועים מבודדים אלה שאירעו בארה"ב ובהודו קיים קשר של תפיסת צדק משותפת אחת: זכאותם (כביכול) של בני אדם בעלי יכולת כלכלית חלשה לפרי עבודתם של בעלי יכולת גדולה יותר.

לרבים מבני האדם נראית גישה זו כצודקת בבירור, אך יש ספק באם האבות המייסדים של ארה"ב היו סומכים ידיהם על סוציאליזם פופוליסטי מסוג זה או לרמז כה גס לשדרוג מוסרי כמו זה שהוענק על ידי נשיאה הנוכחי של ארה"ב למצב הצדק בחברה האמריקנית.

ולעומת חזית ההסכמה האמריקאית-אסיאתית המתפשטת עלי אדמות בתנופה כובשת, קיבלה בדיוק בשבוע שעבר דווקא הגישה ההפוכה לצדק תמיכה מאירופה: השחקן הצרפתי ז'רר דפארדייה, אשר סירב לציית לחוקי המס של ארצו, מצא לנכון להגר ממנה במחאה על כך.

  

הזווית של בנט.

בחלק גדול מתצלומיו של נפתלי בנט במודעות הפרסום של תנועתו ובהופעות הטלויזיה שלו מקשה מאד זווית הצילום שלו לראות את כיפתו – וביחד עם היותו מגולח למשעי קשה ביותר למתבונן לעמוד על כך שמדובר בשומר מצוות המייצג ציבור דתי לקראת הבחירות הקרובות. ולכל מי שמודע לדרך פעולתה של התקשורת המתוחכמת בימינו ברור כי אין הדבר מקרי.

יגיד מי שיגיד כי חיצוניותו של אדם מעידה רק על הקנקן ולא על מה שבתוכו, וכי שומה עלינו להתייחס בכבוד למי שאינו מחשיב את חיצוניותו יותר מערכיו הפנימיים. אלא שלאחרונה צובר בנט עוד ועוד נקודות חובה בעולם הפוליטי הישראלי, כשאלה נזקפות לרעתו בשל מעידות תקשורתיות קלות ביחס, כמו בראיון הכושל שבו רמז (לכאורה) שהוא תומך בעמדה המתנגדת לציות.  

 

הטעות של נתניהו.

 לאחרונה צוטט ראש הממשלה נתניהו באמרו "כל שטח שנפנה ייתפס על ידי חמאס ואירן". אף כי יש בדברים די כדי להפחיד את הנוטים לבהלה בין בני המערב, לוקים הדברים בפרגמטיזם תפל: הרי הסיבה העיקרית שבגללה יש לדחות כל "פשרה" קרקעית מסוג זה איננה החשש משליטת האויב אלא העובדה שארץ ישראל שייכת לעם ישראל.

בהקשר זה משולים דברי נתניהו לנסיונו של אדם להוכיח בעלות בביתו בטענה כי אם לא יגור הוא בביתו ייכנסו לתוכו אנשים זרים. אך שום אדם מציאותי לא ימצא לנכון להגן כך על זכות בעלותו במה ששייך לו. אם בכלל מעוניין אדם לבטא זכות זו במלים די לו לומר: "זה שלי!".

הצהרת בעלות מפורשת כזו היא החשובה ביותר שעליה יש להכריז אל מול כל טענת בעלות זרה על חלק בארצנו. דבר זה היה נכון אפילו אם לא היה מדובר באויבינו הפושעים, שקופה של שרצים תלויה ממילא על גבם – וקל וחומר שלא במצב שבו אין לחמאס, לאירן, לפלסטינים, לפליטים, למדינת הותיקן או לכל מדינה אחרת עלי אדמות אף זכות על אדמת ארץ ישראל.

אך יש, כנראה, קשר בין העובדה שמדינת ישראל, שאיננה מאפשרת לנתיניה המתיישבים לחוש בטוחים בביתם הפרטי, איננה חשה גם בעצמה בטחון בבעלות על האדמה שבה היא מחזיקה.

הוסף תגובה


קוד אבטחה
רענן

נתונים נוספים