640 זכויות הקנין לאן?

 

תגובות לאירועי היום                                         שבט תש"עג

זכויות הקנין לאן?

לאחרונה נוצרה מתיחות בין סין ליפן על רקע ויכוח שנתגלע ביניהן לגבי זכות בעלות על מספר איים. בגינו של המצב יגיע מה שהיה, מן הסתם, עד לפני תקופה קצרה סיבה לפתיחת מלחמה חדשה, לבירור משפטי בבית דין או בוררות בעלת מעמד בינלאומי כדי להחליט בסוגיה.

בפוליטיקה ובכלכלה העולמית, קנה המידה הערכי שלפיו תיקבע הבעלות על השטח שבמחלוקת בין שתי המדינות הרחוקות מאירופה איננו רק בגדר של נושא צדדי הרחוק, אלא סוגיה הנוגעת ללב הפוליטיקה והכלכלה של העולם כולו, בשל היות כל הערכת עתיד העולם מבוססת על מגמות המדינה הסינית, שמעולם לא התנערה מן הקומוניזם המושל בה.

נותר רק לקוות שלצורך כל דיון מסוג זה לא תשלוף ממשלת סין את אותו תיק ישן אשר בזכותו הצליחה לפני קצת יותר מעשור לקבל מידי בריטניה את הונג קונג.

 

חוקה ואיטלולא.

פרישתו במפתיע של נגיד בנק ישראל מר סטנלי פישר העלתה תמיהות לגבי סיבותיה. הרי תיאוריה נטולת תמיכה בנושא: אם הייתי אני במקומו של מר פישר - יהודי טוב שמגיע לישראל כדי לסייע לכלכלתה באמצעות הידע והנסיון שיש לי – הייתי מגיע בהכרח למסקנה שהשלטון בישראל אינו מוסרי במפגיע; ישראל הסוציאל-ריכוזית איננה יכולה לאמץ לניהול כלכלתה את ערכי היסוד המוסריים הקיימים בכלכלה כמו זו של ארה"ב, שבה מכבדים את זכויות הקנין.

במדינה חסרת חוקה כמו ישראל יכולים כל רעיון, מחשבה או חזון תעתועים גזלני לגרום למנהלי השוק להחליט לפגוע שוב ושוב בקנינם של אזרחים באמצעות מסים, החלטות וחקיקה פוליטית מבלי שיש להם סייג – ומשלם המסים הוא קרבן-קבע של גחמות השלטון.   

 

לגיטימציה דרך התגרות.

השבוע נשמעו בחלל הפוליטיקה העולמית פעמים כה רבות צלילי המושג "התגרויות" עד שברור כי הוא הפך לאחד מהמובילים בטיעוני ההסבר של ממשלים לנימוק עמדותיהם.

בעקבות היידעה על תקיפת צה"ל בסוריה הצהיר השבוע הרמטכ"ל הסורי כי איבתה של סוריה לישראל שרירה ואיתנה כתמיד וכי "לא נוותר על עמדתנו כלפי ישראל - יהיו ההתקפות וההתגרויות מצד ישראל אשר יהיו". קוריאה הדרומית הודיעה כי "אם תעשה פיונג יאנג (בירת קוריאה הצפונית) מעשה פרובוקטיבי" (ניסוי נוסף של שיגור טיל בליסטי) היא לא תשתוק.

ועל כל אלה נוספה הודעתם של גורמים במשרד החוץ הרוסי אשר גינו את התקפותיה האוויריות של ישראל על בסיסי צבא ומתקנים רלוונטיים בסוריה תחת ההצהרה כי "ההפצצות נעשו בלא התגרות".

מכל אלה ניתן להבין כי בעולם של היום יש צורך בהתגרות מקדימה כדי להשיג לגיטימציה.

 

שוויון בנטל?

נושא השוויון בנטל היה לאחד מהנושאים הראשיים שבו דנים בשיחות להרכבת הקואליציה. אך האם יש יסוד להניח כי הדבר יפיק את חיובם בחוק של אנשי ציבור להתחייב למכסת לימודי ישיבה או, לפחות, לרכישת ידע מינימלי לגבי התיאוריה שביסוד הנטל שבו נושא האדם הדתי  כדי שיוכלו להצהיר שהם מבינים משהו בנושא זה, שבו הציבור סומך על פסיקתם?

הרי בשום תחום שבו מעורב השלטון, כאשר הוא אמור לקבל החלטות שיש בהן כדי לקבוע איך יתנהלו הדברים בתחום זה, לא ירשה השכל הישר למחוקק לפסוק אם אין הוא מוכיח בו ידיעת מינימום המתייחסת ליסודותיו הרעיוניים. ונראה שדווקא במקרה מסויים זה, שבו נשמעת הדרישה לשוויון בנטל מבני אדם דתיים על ידי לא-דתיים, יש מקום לבדוק את מידת הכשרתם לנושא זה. שכן, אם לא יוכיח השלטון כי יש לאנשיו העוסקים בנושא בקיאות בו יהיה הדבר בגדר הוכחה שלא רק שהוא אינו מקיים נשיאה שוויונית בנטל העמל הרב שבו נושאים תלמידי הישיבה למען העם (כפי שמלמדת מסורת ישראל) אלא שאין הוא בכלל שותף בנשיאה בנטל.      

 

הוסף תגובה


קוד אבטחה
רענן

נתונים נוספים