642 על זכויות ובני אדם

אדר תשע"ג

על זכויות ובני אדם.

ברדיו נמסר כי ארגון "זכויות האדם" מאשים את ישראל בהפרת חוקי המלחמה, בין היתר בכך שהרגה בהפצצותיה בעזה 40 אזרחים בעיצומו של מבצע "עמוד ענן". בכך מבטא הארגון את הרעיון שאזרחים לא חמושים הם חפים מפשע בכל מקרה.

חשוב, על כן, להזכיר שגם צה"ל, הפועל להגנת אזרחי ישראל מפני ההתקפות הרבות שמבוצעות נגדם על ידי האויב העזתי, עושה זאת כדי להגן על בני אדם, ולפיכך מהווה גם הוא ארגון המממש את זכות האדם היסודית להגנה עצמית?

ונשאלת, על כן, השאלה מדוע אין ארגוני זכויות האדם בעולם מאשימים את ארגוני הטרור הפועלים נגד ישראל על המכרזתם בכל הזדמנות על כוונתם לפגוע באזרחיה ומבצעים, כמדיניות של קבע, פעולות יזומות המכוונות נגד לא-חמושים, המוגדרים – כפי שראינו לעיל – כ"חפים מפשע"?

הזמנה לאלימות.

באירוע מקומי שהתרחש קרוב לרמאללה נפצעה חיילת שנסעה ברכבה מפגיעת אבנים שנזרקו על ידי פלסטינים. בהודעה שנמסרה על האירוע בשידורי הרדיו הממלכתי לא נאמר דבר על מה שנעשה כתגובה ישראלית נגד הפורעים, אך לא אם נעצר אחד ממיידי האבנים. סוג זה של חוסר-תגובה על אלימות מסכנת חיים היה כבר מזה זמן רב לדרך הפעולה (אם ניתן לקרוא לדברים בשם זה) היחידה של הצד הישראלי על מקרים דומים רבים של השתוללות ערבית – והוא מבטא את קיומה של שנאה פעילה מצד האויב, במיוחד כאשר למד על מה אין ישראל גובה תשלום, מה שמהווה הזמנה ברורה לביצוע מעשים מסוג זה.

ייצוגיות.

נושא הייצוגיות שב ועולה לאחרונה בחשיבה הפרלמנטרית; הח"כ ציפי חוטובלי הציעה לראש הממשלה לכלול יותר מאשה אחת בממשלה כדי להגדיל את ייצוג הנשים בה. ביום השבעת הכנסת החדשה, שבה התבלטו עשרות ח"כים חדשים אמרה אחת מהם, ח"כית חדשה בתנועתו של לפיד, כי "ראוי שיהיה ייצוג בכנסת לנשים, לעולים ולמגזרים אחרים".

בהנחה כי ייצוגיותם של מגזרים ציבוריים שונים בכנסת הופכת לנדרשת יותר ויותר כדאי, אולי, להפוך לחוקי הליך שבו תיבחן מידת המשכל של כל חבר בכנסת – חדשים וישנים כאחד – כדי לקבוע אם מתאימים הם לאמת מידה המגזרית האופיינית לזו שהם מייצגים. זוהי גם הזדמנות לפתוח דלת לנציגי ציבורים שעד היום נמנעו מלהציב רגל בבית המחוקקים כמו, למשל, נשים מוכות, ילדים מקופחים, אמנים חסרי אמצעים ומובטלים אחרים.

 

פוליטיקה של דיקטטורה דמוקרטית.

העיסוק באסיר הנעלם שנמצא מת בתאו מתרחב להקיף מעגלים רבים שהמשותף לכולם הוא הטלת חשד בהיותה של ישראל מדינת חופשית.

מה שפועל כ"על ראש הגנב בוער הכובע" בהקשר זה היא העובדה שהח"כ הנגבי מצא לנכון להצהיר כי הוא משוכנע שבפרשה "לא נעשו דברים בסגנון המאפיין מדינות טוטליטריות" ושהח"כ איתן כבל, אשר התוודה כי בעבר נענה לבקשת מערכת הבטחון לשמור על הדבר בשתיקה "מטעמים בטחוניים הנוגעים לשלום המדינה", התעורר לפתע לתבוע ועדת חקירה בנושא, ביחד עם בקשתה של ממשלת אוסטרליה מישראל דו"ח אודות מותו של בן זייגר– כל אלה חוברים לרושם שהממשל הישראלי על זרועותיו אינו זוכה לאמון מלא של הציבור.

ולא מן הנמנע שחוגים פוליטיים מסויימים רואים את המקרה כהזדמנות להציג את הממשלה הנוכחית, שהמיתוס המקומי מכנה "ממשלת ימין" ככזו שנוקטת בפעולות המנוגדות לאנושיות, ברוח תאשמות הכזב הקבועות של השמאל את הלאומיות הישראלית כקרובה לפשיזם.

 

הוסף תגובה


קוד אבטחה
רענן

נתונים נוספים