126 אם שרון נתן, שרון גם יקח

תגובות לאירועי היום                                     סיוון תשס"ד

אם שרון נתן, שרון גם יקח.

אם יתממש הגרוע ושרון יצליח איכשהו לפנות את הרצועה, חלק מהאשמה תהיה מוטלת על אלה מבינינו אשר מאמינים שזכותם של מתיישבי גוש קטיף איננה בעלת חזקה עצמית אלא נובעת מסמכות חיצונית כלשהי.

אין טעות גדולה ובעלת השלכות חמורות יותר מלראות את מה ששייך לך בכוח זכות טבעית כדבר שקיבלת כמתנה או כנדבה מגורם חיצוני, מסמכות עליונה כלשהי.

טעות ההיתלות בסמכות חיצונית היא אותה טעות שגורמת עד היום לחלק מהציבור להאמין שמדינת ישראל ניתנה לנו על ידי בן גוריון ונתאפשרה על ידי האו"ם. זהו היסוד האידאי וההסטורי לכניעה המשפילה הגורמת לחלק מהעם בישראל לוותר פעם אחר פעם לשמאל הישראלי ולאומות המאוחדות.

שומרי המצוות שבינינו רגילים לייחס את כל מה שיש להם – ובצדק – לאלוהים. אך שום אדם או גוף פוליטי אינם ראויים להיחשב כבעלי סמכות אלוהית – וקל וחומר שלא אנשים שהמוסר, השכל, הצדק או ערכי הדת רחוקים מהם.

ואף על פי כן, סוגדים רבים מהמתיישבים לסמכויות פוליטיות ולמסגרות מדיניות כאילו הן מסרו להם את זכויות האדם שלהם. "המדינה שלחה אותנו לכאן" היא הסיסמה השקרית שאנו שומעים מדי יום מפי אלה שבנו ויצרו ישובים בזיעת אפם שלהם. מתי הם ילמדו שהם אינם משרתי המדינה אלא להיפך: שהמדינה וזרועותיה הם, תמיד, שליחיהם שלהם?

ושוב, על אף כל ההוכחות שכנגד, על אף העובדות המצביעות על היעלמותו של המנהיג והופעתו של האוייב, ממשיכים מתנחלים להביע תודות לשרון על מה שעשה ובמיוחד על "הישובים שהקים" להם. לכן, הם יהיו האשמים במורך הפסיכולוגי שבגללו יסגירו את בתיהם למגלה היהודים; אתה פשוט אינך יכול שלא לתת למי שלפי דעתך נתן לך.

 

צדק או רחמים?

את מושג "טובת הילד" מבלבלים – וכנראה לא בלי-כוונה – עם הסבל או ההנאה שייגרמו לתינוק בהווה הקצר, במידה ויוחלט להשיבו להוריו האמיתיים (ולא ה"ביולוגים"), אך טובת האדם היא החשובה – והקשר בינו לבין הוריו איננו כזה שהמדע של היום יודע די עליו כדי להחליט מה משקלו במימוש כוחותיו במשך חיים שלמים.

מערכת משפטית עלולה לטעות – וכך גם השיקול השכלי – אך משפט לינץ' רגשני המתבצע על ידי ציבור הנתמך על ידי תקשורת של ברברים, שאין באמצעותם דבר מלבד דמעות וזעקות טועה בודאות. זהו דינו של משפט ההמון.

משפט ההמון, המבוסס על רחמים, איננו משפט של צדק.

ואגב כך, אם ניתן היה לראות את דמעותיו של ילד קטן כביטוי ל"רעתו", לא היו מתבצעים בעולמנו שום פעולות ריפוי מכאיבות – והמוני ילדים יהודיים היו נשארים, אחרי שואת אירופה, אצל משפחותיהם המאמצות, לטובת קהיליית העמים הנוצריים.

 

תודה לאל.

מבלי להביע דעה בענינו של מר גרוס, אשר עצור בימים אלה בשל חשד לעניני שוחד הקשורים לחניונים, אני מודה לאל הטוב על שסינדל, לפחות לזמן מה, את ממציא "סנדלי דנוור", אחד ממכשירי האינקוויזיציה המודרנית, שבאמצעותה "חונך מחדש" האזרח, הבעלים החוקיים של העיריה, להבין כי הוא אינו אלא משרתה הנרצע...

הוסף תגובה


קוד אבטחה
רענן

נתונים נוספים