אובייקטיביות ביחסי צרכנות

Normal 0 false false false EN-US X-NONE HE MicrosoftInternetExplorer4 /* Style Definitions */ table.MsoNormalTable {mso-style-name:"Table Normal"; mso-tstyle-rowband-size:0; mso-tstyle-colband-size:0; mso-style-noshow:yes; mso-style-priority:99; mso-style-qformat:yes; mso-style-parent:""; mso-padding-alt:0in 5.4pt 0in 5.4pt; mso-para-margin:0in; mso-para-margin-bottom:.0001pt; mso-pagination:widow-orphan; font-size:11.0pt; font-family:"Calibri","sans-serif"; mso-ascii-font-family:Calibri; mso-ascii-theme-font:minor-latin; mso-fareast-font-family:"Times New Roman"; mso-fareast-theme-font:minor-fareast; mso-hansi-font-family:Calibri; mso-hansi-theme-font:minor-latin; mso-bidi-font-family:Arial; mso-bidi-theme-font:minor-bidi;}

מיומן הפילוסוף מבט הגותי על מה שקורה

אובייקטיביות ביחסי צרכנות

בחברה שבה נתפרקה מערכת היחסים הטבעית בין היצרן לצרכן, כמו במערכת התקשורת הממלכתית, שאיננה שוק של היצע וביקוש חופשי אלא מערכת של הנחיה מגבוה של מידע מכוון על ידי הממשל, לא קיים יותר המשא-והמתן, ויחסי ההיצע והביקוש המאזנים את המערכת ודואגים שלא תהיה שרירותית. במערכת זו שולטת שרירותיות השלטון.

בתקשורת מסוג זה הרצון העיוור הסובייקטיבי של העיתונאי אינו קיים ולא גם רצונו העיוור של הציבור אלא רק זה של השליט הכופה את דעתו.

למעשה, כל עוד לא תהיה הכלכלה חופשית מהתערבות חוקית או שלטונית, היא תתפקד כתקשורת שלא תשקף את היחס שבין תפישת המציאות של העיתונאי לבין עובדות המציאות אלא את היחס שבין כוונות השלטונות לבין הצרכנים, היצרנים ושאר הגורמים שבשוק. מכך ניתן להבין שאת השוק, בהקשר כזה, לא ניתן להבין כבבואה של אובייקטיביות ביחסי צרכנות.

נתונים נוספים