אמנות כפעולה מציאותית

Normal 0 false false false EN-US X-NONE HE MicrosoftInternetExplorer4 /* Style Definitions */ table.MsoNormalTable {mso-style-name:"Table Normal"; mso-tstyle-rowband-size:0; mso-tstyle-colband-size:0; mso-style-noshow:yes; mso-style-priority:99; mso-style-qformat:yes; mso-style-parent:""; mso-padding-alt:0in 5.4pt 0in 5.4pt; mso-para-margin:0in; mso-para-margin-bottom:.0001pt; mso-pagination:widow-orphan; font-size:11.0pt; font-family:"Calibri","sans-serif"; mso-ascii-font-family:Calibri; mso-ascii-theme-font:minor-latin; mso-fareast-font-family:"Times New Roman"; mso-fareast-theme-font:minor-fareast; mso-hansi-font-family:Calibri; mso-hansi-theme-font:minor-latin; mso-bidi-font-family:Arial; mso-bidi-theme-font:minor-bidi;}

מיומן הפילוסוף מבט הגותי על מה שקורה

אמנות כפעולה מציאותית

האמנות היא פעולתו של האדם במציאות העובדתית. מדובר ביצירת עובדות המתוכננות כדי לפעול על הרגש האנושי ולגרום לחווה האמנות – בין אם מדובר ביוצר עצמו ובין אם מדובר באחר – להרגיש חוויה מסוימת. בעצם העובדה שהאמנות פועלת דרך המערכת הרגשית יש משום מניעתה מלהיות "אפלטונית", במובן של להתנתק מהרמה החוייתית של האדם.

לא רק שבאמצעות האמנות אין האדם מתרחק מן המציאות, כפי שיש שמאשימים אותה בכך, אלא שאמנות טובה היא הדרך הטובה ביותר להתקרב לעומק המציאות; חווית האמנות היא הקשר הישיר בין האדם לבין המציאות והמגע הקרוב ביותר עימה.

זה אינו מונע את הטועים האפלטוניסטיים מלחשוב שהם נהנים מאמנות ולקבל את התגובה הרגשית מן הזיהויים הרעיוניים של האמן ומצורת האמנות יותר מאשר מתכניה והשטף של הוייתה. אך העובדה המעשית של האמנות היא עובדה של פעולה מציאותית שאותה חווה האדם ככל פעולה אחרת שלו במציאות ואולי אף יותר, במיוחד כשמדובר ביצירות האמנות הגדולות, המתוכננות במומחיות ובידע שאינו נמצא בידי האדם הרגיל.

נתונים נוספים