הטוב הוא כל מה שטוב לאדם ולעולמו

זהות הנפש

• | הדפסה |

פרטים

עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37

כניסות: 1022

מיומן הפילוסוף מבט הגותי על מה שקורה

זהות הנפש

זהותו היסודית של האדם מתבטאת בנפשו היחידאית. השמירה עליה מתבטאת ביישומו למציאות החיים של חוק הזהות המטפיסי; הגבול המוצב על ידי חוק הזהות הוא שהאדם יכול להתאבד אך אסור לו לשאוף לקנות אדם אחר כי בכך יהרוג אותו גם אם לחא יפגע בגופו.

ביחס לדרכים שבהן יכול אדם לאבד את גופו קיים מספר גדול הרבה יותר של דרכים שבהם יכול אדם להרוג את עצמו תוך כדי השארת גופו שלם - או, אפילו, משופר... איבוד הזהות הוא איבוד הרוחניות האישית או העקרונית. ענין אחרון זה, למשל, יכול להיות מושג במקרה שבו מפסיק אדם לעסוק במה שמעבר לזמן ולמקום שבו גופו נמצא, כאשר פעולה זו מבטאת את שאיפותיו הפרטיות.

פעולה כזו מנוגדת לטבעו/זהותו של האדם ולכן מבטלת אותם. משמעות בחירה כזו היא מוות: מות הנשמה. בכל פעם - ובכל מידה - שבה מוותר אדם על חזונו, הוא מוותר על נשמתו, כמו שזה שמוותר על מה שהוא רואה ובכך עושה עצמו עיוור ביחס ישר למידת ויתורו.

לכן כה חשוב להורים ומורים לדאוג שהחינוך שהם שולטים באמצעותו על ילדיהם או תלמידיהם לא ידכא בשום צורה את רצונותיהם האישיים ולא יגביל את אפשרות ההתפתחות של הכוחות הגנוזים בהם. בלימת היחיד האנושי מהשגת מימוש שאיפותיו היא, בכל רמה, צורה של הריגתו.

בהקשר זה, גם בניה של מערכת פוליטית, אפילו אם זו איננה גורמת לבני אדם פגיעה חומרית, עלולה להיות כזו שמדכאת אותם מלהפעיל את האפשרויות שיש בהם בכוח. אופייני הדבר לשיטות פוליטיות אשר מניחות תשתית לחינוך אשר מונע מבני האדם הכלולים בהם לדעת על האבדן שקיים במימוש חייהם.