הטוב הוא כל מה שטוב לאדם ולעולמו

זכות הטעות

• | הדפסה |

פרטים

עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37

כניסות: 961

מיומן הפילוסוף מבט הגותי על מה שקורה

זכות הטעות

הערך החיובי המנוצל על ידי הפוסט-מודרניזם כדי להרוויח נקודות זיכוי בדעת הקהל הוא זכותו האמיתית של האדם לעמוד על דעתו ועל עמדתו בלי קשר לנכונותה. זוהי זכותו של היחיד לומר: תפישתי, טעמי ונקודת המבט שלי הם לגיטימיים.

אך הבעיה הפוסט-מודרניסטית – ולמעשה הסוד שלה - היא השימוש בעקרון הזכות הזה בצורה סותרת, הפוגעת בזכויותיהם של בני אדם אחרים. מדובר בשימוש בזכות על ידי אנשים שכופים את נקודת מבטם כאמת בלעדית על אחרים. בהקשר זה ראה ערכים כמו הומוסכסואלים, שחורים, נשים, נכים, שכולם מפעילים את ההיבטים המיוחדים להם בכוח פוליטי. כוח זה נפוץ בשימוש בימינו – כוחה של החולשה – כדי לחייב את אלה שאינם יכולים להתהדר בחולשה או בטענת קיפוח כלשהן כאילו מי שאינו חלש חייב לספק למי שהוא חלש לא רק אפשרות ביטוי אלא גם מחיה, אמצעים ועוד.

המפתח לבירור הכשל בהקשר זה הוא האבחנה וההפרדה בין ההכרתי והאובייקטיבי לבין הפוליטי – ההפרדה בין זכותו של אדם להיות מה שהוא בוחר להיות לבין הרשות לחצות את גבול זכויותיו של אדם אחר.

הערה נוספת שבד"כ איננה נראית כרלוונטית אך היא מאד כזו במיוחד בסוגיה הנוכחית היא שתמיד יש לזכור כי העובדה שיש לי זכות לדעתי איננה אומרת שזו צודקת.

נכון שטעות או עמדה מוטעית אינן מהוות בעיה ויש אף מצבים שבהם הטעות היא נכס אישי מבורך, כמו שלב הכרחי מתהליך של לימוד – אך אדם שפוי איננו רוצה לשמור את טעויותיו ולהנציחן אלא לתקנן כדי להתקדם – והוא מעדיף את האמת הכללית על הטעות הפרטית.