חומר
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 1061
מיומן הפילוסוף מבט הגותי על מה שקורה
חומר
פיתחתי עם אייל רעיון של קיום מציאות ללא תודעה כהמשך לדיון שהיה לנו בקורס הפילוסופיה. הבעייה נוגעת בתיאור "מציאות שאין בה אורגניזם תודעתי" כדברי פיקוף. הרעיון שעלה הוא שיתכן כי להניח שיש אפשרות לדמיין מציאות ללא תודעה יכול להיות שווה ערך לוגי להנחת מציאות ללא חומר ולכן חסר לגיטימציה כמוהו.
כלומר: שאיננו יכולים, בעצם, לתאר דבר כזה אם לא הנחנו שהתודעה איננה חייבת להיות קשורה בחומר ושהיא יכולה להיות בלעדיו - או ההיפך, שהחומר יכול להתקיים ללא תודעה. החשוב כאן הוא רעיון התלות הלוגית. אין אנו אומרים שהחומר תלוי בתודעה מבחינה ביולוגית או קונקרטית אלא שמכיוון שהוא איננו נפרד ממנה (כלומר: מכיוון שאין הפרדה גוף-הפש חומר-רוח) אין אנו יכולים גם להניח קיום חומר ללא רוח.
קונקרטית, הדבר גם נכון מדעית, מכיוון שאם תודעה באה לידי ביטוי במציאות הפיסיקלית בתנועה ובקשר בין גורמים, הרי שלהניח כי החומר קיים בלי גורמים אלה הוא סתירה במונחים - כמו להגיד: האטומים קיימים ללא תנועת חלקיקים.
פיתוח נוסף שעשיתי במיטתי אמש הוא שמושג הידיעה עצמו מצריך הבנה מסוימת יותר של העומד ביסודו. אם לא ניתן להבין ידיעה שאיננה במימד הפיסיקלי, החומרי, אם הרוח מוגדרת על ידי החומר והחומר מוגדר על ידי הרוח, הרי שאיננו יכולים לתאר לעצמנו חומר נטול רוח או קיום פיסיקלי נטול התייחסות תודעתית לא רק בגלל שאיננו יכולים לתאר לעצמנו משהו מבלי שנהיה אנחנו מתארים אותו אלא שאיננו יכולים לתאר לעצמנו פעולות שאינן מתבצעות בזמן ובחלל - שהם המזהים של פעולות תודעה במציאות.
הבעיה, כנראה, היא בשני נושאים: בכפילות ההגדרות לגבי מושג החומר ובעיקרון התיאור עצמו. ההבדל בין החומר כפי שהוא נתפש בפיסיקה לבין החומר כפי שהוא נתפש בפילוסופיה, יוצר בלבול ושטיחות היכן שנזקקים לעומק, ובלימה היכן שהצורך הוא בתנועה. החומר במובנו הפילוסופי - מה שנתפש על ידי רוח - הוא הגדרה/תיאור שיכול/ה להיות מוחל/ת על כל דבר שהוא, בין אם הוא "חומרי" בהתאם לפיסיקה ובין אם הוא, לפי הגדרת הפיסיקאים, "אנרגיה" או כל דבר שאיננו חומר.
במובן זה הביטוי "חומר למחשבה" הוא מדויק ואונטולוגי מאין כמוהו. הבנת החומר כמהות פילוסופית יחסית המתייחסת כנתפש לתופש גם מתאימה לשימושים לשוניים מקובלים כמו "חומר קריאה" ועוד - שהם נכונים ואינם רק השאלות אלא זיהויים מדויקים. מכך בדיוק נובעת הבעיה השניה: מכך שכל מה שאנחנו מזהים, כולל פעולת הזיהוי, הם דברים שמבחינה פילוסופית כלולים בחומר ובעולם החומר. זו הסיבה לכך שאנחנו מניחים כי פילוסופית הקיום קודם לתודעה - אך לא החומר. מכיוון שהזיהוי שאנחנו עושים הוא לעולם פעולה רוחנית, פעולה של תודעה, הרי תמיד מה שיהיה מחוצה לנו יהיה חומר וההתייחסות שלנו אליו תהיה של תודעה, רוח.
כך, תודעה של אדם אחר, על אף שהיא רוחנית במהותה, היא עבורנו חומר במידה ובה אנו תופשים אותה - מושגית, קונקרטית או בכל רמה אחרת - אף כי עבורו, באותו זמן ממש, היא רוח.
בקשר לענין זה, ניתן לראות כי במידה ובה אנו נפעלים על ידי מהות הפועלת עלינו אנחנו חומר ובמידה ובה אנו פועלים על סמך בחירה עצמית אנחנו רוח, כשמה שאנו פועלים בו הוא חומר.
במובן זה, הרי הפילוסופיה היא חומר ורוח גם יחד. היא חומר במובן של מאגר המידע והיא רוח במובן של התייחסות רעיונית אל מציאות, ידיעה של מציאות. ולגבי מושג התלות הלוגית - תלות לוגית משמעותה שאין קיום למשהו ללא משהו אחר מבחינה לוגית - כלומר: שאם נמתח את מושגינו ואת דמיוננו לא נוכל ליצור תדמית ריאלית של המהות הסתירתית ולכן זו איננה יכולה להיות במציאות. ריבוע עגול, לדוגמה, איננו יכול להתקיים ואנו יכולים להסיק זאת מכך שא. אנו יודעים למה המושגים מתכוונים. ב.איננו מסוגלים לתאר לעצמנו ריבוע עגול מבלי להיכנס לסתירה ויזואלית.