חשיבותה של שנאה

 

מיומן הפילוסוף מבט הגותי על מה שקורה

 

חשיבותה של שנאה

בעולם שבו, אל מול מלחמות מקיפות תבל והריגה הדדית של המוני אנשים, נשמעת שירה קבועה בשבח האהבה, יש מקום לבדוק אם אין לחשוד שיש דווקא בעובדת קיומה של תופעה זו משום הצבעה על סיבתיות כלשהי.

מה יכולה להיות סיבתיות בהקשר כזה?

השפעה של אמירה דוגמטית, מנותקת מהמציאות ובלתי מחייבת מבחינה מעשית, אשר הופכת למעין פזמון מנותק, מרחף, אשר מסתיר את העובדה שאין, למעשה, לאלה שמחזיקים באמירה שום מושג אמיתי לגבי מציאות תכניה. את זה אפשר לומר לגבי הצהרת האהבה הכללית של כל מושך עט ונואם, אשר מוצא לנכון להצהיר על חשיבותה של אהבה גדולה, סוחפת וכוללת לכל הדברים.

רבים בעולמנו מקבלים כמובנת מאליה את היותה של אהבה כזו לא רק דבר חיובי אלא אפילו הפתרון לבעיות האנושות. בכך נמצאת, כנראה, המכשלה; שכן אהבה כוללת שאין לה סיבה כמוה כשנאה ללא סיבה וכנראה שזו הסיבה לכך שכה הרבה ניזוק בעולמנו, כי זה מה שקורה כאשר אין יסוד של ממש להבטחה ואין תוכן מחייב לאמירה.

ויש, אולי, בהקשר זה, מקום לשקול את החזרתה לתמונה, לצורך איזון המעוות, של שנאה.

כי למעשה מה שגורם נזקים גדולים ורבים לאין שיעור בעולם של היום הוא השנאה. זהו הגורם המוציא את כוחות ההרס של האנושות לפעולה – ואין ספק כלל לגבי הכוח העצום שיש בידם. יתכן כי דווקא העובדה שאיש אינו מעלה את השנאה על דל שפתיו היא הגורמת לכך שהשנאה תמשיך להיות בעלת כוח כה גדול במציאות חיינו. יתכן שהגיע הזמן לדבר על שנאה פשוט כדי להתמודד עם הלגיטימיות שלה.

כי מה שלא מדברים עליו אינו כזה שניתן להתמודד עימו. נראה שרק העלאת מקומה הנכון של השנאה וחשיבותה של שנאה כזו הוא שיאפשר לבקר אותה כהלכה, כדי להחליש את כוחה. האהבה והשנאה חסרות הסיבה שייכות לאותו מקור: לרגשות חסרי בקרה ושליטה, שיש, בסופו של דבר, להיפטר מהם.

אולי אם נבדוק את ההצדקה לשנאה, כאשר זו מתבקשת, נוכל באמצעות זה לחשוף את גורמי ההרס הראויים לה ולהפסיק לזעוק על אהבה חסרת תוכן לכל. אולי הדרך לאהבה הנכונה, הצודקת, תיסלל מהר יותר אם נדע להסיר מן הדרך את השנאה. לצורך זה עלינו להכיר אותה ולדעת לזהות את ההבדל האמיתי בינה לבין האהבה.

נתונים נוספים