ידיעה וחיים

 

מיומן הפילוסוף מבט הגותי על מה שקורה

 

ידיעה וחיים

תפישת אחדות אמיתית אומרת, בין היתר, שכל מה שאנו קולטים הוא צורות של ידע, מסרים ואמירות.

צורת התפישה החצויה הביאה את האנשים לחשוב שהעברת מידע נעשית רק באופן פילוסופי פורמלי, כלומר בתחום צר ביותר של מושגיות. לגיטימציה של גישה זו מצמצמת את מושג הידיעה האנושי בכל רמת תקשורת עם המציאות ומכחישה את יכולתו של האדם לדעת בצורה לא פילוסופית, כלומר לקלוט, לעבד מידע, למיין, להגיע למסקנות ולשדר בצורה לא פילוסופית - וקל וחומר לא מושגית.

גישה צרה זו, הכל-כך מפלצתית ביסודה, משמיטה את הקרקע מתחת לכל הצהרת ידע שאינה עומדת בתנאי של תחום מושגי מקצועי מסוים זה ולמעשה יוצרת, פוליטית, קליקה לא מבוססת. כל היצירה האמנותית האנושית, למשל, הוא שדה שבו האדם פועל כיודע, כמעביר ידע וכקולט ידע באופן רחב ביותר, גם כאשר אין הדברים נוגעים כלל למושגים ולמלים.

תחום זה איננו מצטמצם לפעולה המתרחשת בגלריות ובאולמות קונצרטים (אף כי, בהתאם לגישה שלעיל, באמת קיימת בתרבות גישה הדוחפת לכך, ויתכן שמאותם מניעים) אלא לכלל הפעילות האנושית. האדם איננו עוסק בידע רק כשהוא נמצא בדיון פילוסופי או מדעי אלא בכל הוויתו. זיהויו המצויין של אריסטו את האדם כחיה החושבת מאפיין יפה את המזהה את היצור האנושי כמהות שהידיעה היא יסוד קיומה - ותבונה וידיעה הן שני היבטים של אותה מהות שלא ניתן להפריד ביניהן.

כלל הקשר של האדם עם המציאות הוא ידיעתי וידיעתי בלבד. העמדתה של אין ראנד את החושים כחלק ממכלול השכל מציב את התחושות ואת חוויית קליטת המידע החושי כרכיבי יסוד של כל מערך הידיעה האנושי. מכך, עבור האדם החיים הם ידיעה - ואגב כך כדאי לציין כי אין זאת אומרת שזה לא כך גם עבור בעלי החיים האחרים. למעשה מכך שכל צורות החיים תלויות בידיעה לגבי מה שנדרש כדי לקיים אותן ניתן להסיק עד כמה חיונית הידיעה לחיים ואיננה נפרדת מהם.

נתונים נוספים