ידיעת היש

 

מיומן הפילוסוף מבט הגותי על מה שקורה

 

ידיעת היש

יש רמת ידיעה שבה ידיעתי היא כידיעתו של בעל מקצוע - ידיעה שעומדת ביסוד פעולה מוצלחת ואשר הצלחתה היא המאשרת של ידיעתה.

ידיעה כזו אינה צורכת הוכחה כי היא מופיעה בקיומו של הדבר עצמו: בנוכחותו. זהו ביטוי של הקשר בין הוכחה לנוכחות. כשאני נוכח במשהו הדבר כמעט זהה לאמירה שאני נוכח בו כשאני נמצא במקומו. שני אלה – ידיעה והוכחה - הם היבטים של העובדה שאני מקיים קשר של נוכחות ביני לבין הדבר - והוא הקשר היסודי שבין תודעה לדברים.

קשר זה הוא ראשוני במידה שאין יותר ממנו ולכן הוא מבסס את הידיעה היסודית ביותר שבנמצא, זו שעליה מוקמות שאר רמות הידיעה. הרמה הגבוהה ביותר של הופעת ידיעה הוא היופי. הוא מעיד על קיומה של רמת ידיעה גבוהה במיוחד כשמדובר באמנות. כשאני נהנה מנעימה, מציור או מיצירת אמנות מסוג אחר אינני שואל את המלחין להוכחת יכולת ההלחנה שלו כי האמן הוכיח את ידיעתו בשלמות יצירתו.

זאת הדבר הזה אין לבלבל עם כך שתיתכנה יצירות נעימות אך מזיקות; הדבר רק מעיד על כך שקיימת יכולת עשייה יסודית שהיא קודם כל חיובית - קודם כל החיוב שאומרים נוכחותו וקיומו הראשוני של היש.

נתונים נוספים