כיבוש נאור
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 1212
מיומן הפילוסוף מבט הגותי על מה שקורה
כיבוש נאור
בתשובתו לשאלתם של יהודי אחת מקהילות דורו של הרמב"ם מדוע חרב בית המקדש השיב להם הרמב"ם: כי בני אותו הדור לא למדו צבא וכיבוש ארצות.
בתשובה זו הציב הגאון היהודי את מה שהיום נהוג לקרוא הנושא ה"בטחוני" על יסוד דעתני. אך כיבוש נאור הוא מושג רחב בהרבה מכיבוש שנעשה לצרכי בטחון. בסוג כזה של כיבוש ניתן לראות מעורבות של שני היבטים: א. שחרור תושביה של מדינה כבושה מעול העריצות של השרירותיות החוקית השולטת בה ו/או אלימות הכנופיות שתופשות בה את השלטון. ב. ביסוס פעולת כיבוש על כוחות מתנדבים בלבד כתנאי יסודי ולפיכך ללא כפיה וגם ללא סרבנות.
הקפדה על שני אלה מבטיחה שהכיבוש יהיה מבוסס על כיבוד זכויותיהם של כל המעורבים, כובשים ונכבשים כאחד. סוג כזה של כיבוד יהיה שיפור באיכות חייהם של כל המעורבים.
בשל תיאוריות פוליטיות כמו הקולוניאליזם והאימפריאליזם יצא לכיבוש ארצות שם רע באנושות במיוחד בעידן החדש. אך אם לא היה לכיבוש שם כה רע בציבור, לא היה צורך להוסיף לו את המלה "נאור". בתנאים אובייקטיביים, די במלה כיבוש כדי להכיר בכך שזהו המעשה הנכון, שבו חוברים צדק וחכמה גם יחד.
למותר לציין כי פירושו של כיבוש נאור יהיה סיומו של שלטון מושחת המדכא את זכויות האדם של נתיניו והשלטת שלטון של צדק בארץ שהיתה עד כיבושה תחת שלטון פושע.
ואם עם ישראל אמור לעסוק בכיבוש ארצות – ויתכן שיהיה זה בלתי נמנע לאור המלחמה שבה הוא נמצא היום – כדאי שיהיה זה כפועל יוצא של גישת צדק ולא של גישת בטחון. הדבר מתאים להשקפה הרואה את סבלותיו ה"בטחוניות" העכשוויות כעונש על כך שלא יישם את תפישת הצדק המלא עד תומה ובכך, למעשה, התרשל במילוי חובת ההגנה העצמית שלו.
אוהד קמין