למען רווח
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 1012
מיומן הפילוסוף מבט הגותי על מה שקורה
למען רווח
כל פעולה מוסרית נעשית למען רווח. זה יכול להיות רווח חומרי או רוחני ולנבוע מיצירה של ככר לחם, שירות מידע או כתיבת ספר. בכל מקרה, מבוסס קיומו של כל אדם קודם כל על סיפוק תנאי הקיום החומריים היסודיים ביותר, גם אם מדובר במי שחייו מבוססים על חיבור שירה או על מתן השראה לחברה.
אם הוגי דעות, אנשי דת או פוליטיקאים יוצרים בציבור את הרושם שאין הם זקוקים לסיפוק תנאי הקיום החומריים שלהם מהווה הדבר את השחיתות החמורה והמסוכנת ביותר, שכן זולת היותו הטעייה הוא מהווה כתב האשמה המכוון נגד כלל בני האדם החפצים להרוויח את לחמם בעבודה הגונה. אך זה קורה, למעשה, בכל פעם שמישהו מואשם בכך שעשה מעשה כדי להרוויח כסף – ולא מדובר רק באנשים שמועמדים לדין באשמה זו או אחרת אלא באלה שמואשמים דרך קבע ברצון להרוויח כסף: אנשי העסקים.
בקבוצת אנשי העסקים נכלל כל אדם יחיד העובד באופן עצמאי למטרת עשיית רווחים. בשל הרצון המשותף להם להרוויח כסף יש יחס חברתי כפול-פנים כלפי אנשים אלה: מחד הם נתפסים כבני מעמד נחות מבחינה מוסרית בשל פעולתם להשגת רווחים אך מאידך הם מקבלים יחס של כבוד ואפילו של יראה, במיוחד כשמדובר באלה מהם שמצליחים להשיג עושר גדול, בשל נכסיהם.
למעשה, יחס זה מבטא אי צדק יסודי שחשה חברת זמננו כלפי כל נושא עשיית הרווחים, שמבוטא בשלילה הנפוצה כלפי מי שעושה דברים "תמורת כסף". אי הצדק קיים בעובדה שעשייה מסוג זה נתפשת כאילו היא מזיקה לחברה, בזמן שעשיית רווחים, שחלק גדול מהם מתבטאים בכסף, מתבססת לרוב דווקא על הענקת שירות לחברה. בהקשר זה, יהיו הרווחים גדולים ביחס ישר למספר בני האדם שנהנו מעשייתו של איש העסקים.
רוב אנשי העסקים משיגים את רווחיהם מכך שהם מוכרים לבני אדם אחרים מוצרים או שירותים. דבר זה כשלעצמו הוא ההוכחה היסודית לכך שהרווח הכספי שלהם מבוסס מטבעו על הבאת תועלת – וככל שהוא גדול יותר משמעות הדבר היא שתועלת זו נעשתה למספר גדול יותר של בני אדם. מבחינה זו חשוב לזהות את העובדה שאנשי העסקים העשירים ביותר מחזיקים בבעלותם חברות עתירות הון שנצבר כתוצאה ממתן שירות או מכירת מוצר למספר גדול מאד של בני אדם.
ובחברת זמננו יש לציין תמיד שעשיית רווחים איננה שקולה להשגת כסף בכל דרך שהיא או להשתלטות על נכסים בכוח הזרוע. מדובר ביצירה על יסוד מסחר חופשי בערכים או יצירה ממשית בחומר של ערכים מסוימים, שאין בהם שום פגיעה בזכויותיו של יצרן כלשהו.