לראות את הנולד

 

מיומן הפילוסוף מבט הגותי על מה שקורה

 

לראות את הנולד

ראיית הנולד היא ביטוי לחוכמה, אבל הנסיון לשלב אותה בתכנון ריכוזי של כלכלה נועד לכשלון. כשמדובר בתכנון כלכלי מנסות מדינות ריכוזיות לראות את הנולד במונחים של מספר הפיות שעליהם להאכיל. בזמן שבו בכלכלה בריאה מגדלים מזון ביחס ישר לגידול תינוקות, כלומר שמידת ההגדלה של הפיות תואמת את מידת ההגדלה של יצור המזון. אך מדינות כמו סין, אשר מגבילות את הילודה מטעמים כגון אלה של "עוגה מוגבלת" שבגללם צריך להגביל את מספר הפיות שאוכלים ממנה, שבויות בתפישה חומרנית לא רציונלית שאין לה יסוד במציאות, שקיים מספר גדל של פיות רעבים אל מול כמות קבועה של מזון.

תפישה זו נובעת, כנראה, מהרגל היסטורי מסורתי של אלפי שנות עריצות שבהן לא ניתן לבני האדם לייצר בצורה חופשית. לכן, כנראה, אי אפשר היה לסינים לראות את מה שקרה במקומות כמו ארה"ב שבה, על אף שגם בה קיימת מידה לא מבוטלת של בקרה ריכוזית, יש עודפים גדולים של מזון בשל קיומה של מידה גדולה יותר של חופש, שמשמעותה מסירת חלק גדול של הפעולה היצרנית הכלכלית לייצור מזון לידיים פרטיות.

החופש הוא העושה את ההבדל בין מדינה כמו ארה"ב לסין. יש להניח שכל עוד לא ישתנה ההבדל העקרוני לגבי מידת החופש בשתי המדינות לא נראה בעתיד מצב שבו מישהו בארה"ב יחליט להגביל את הילודה כי אין די משאבים להזין את הנולד. הסיבה לכך איננה בשל ראיה שונה שקיימת בארה"ב אלא בשל העובדה שאין בארץ חופשית קיום כלל לסוג אחריות שבו מוטל על אדם כלשהו – או ממשל – לראות את הנולד.

נתונים נוספים