סוף מעשה במחשבה תחילה

 

מיומן הפילוסוף מבט הגותי על מה שקורה

 

סוף מעשה במחשבה תחילה

הרעיון שהאידיאות קיימות באופן שקודם לעולם המוחשי ניתן לפרשנות מעשית פשוטה שאיננה מחייבת הגעה למימד אחר, מיסטי בטבעו: לפני שאתה ממחיש משהו או מגשים אותו יש לך את הרעיון לגביו באופן מופשט.

בכך מתמצה במציאות גם היחס בין המימדים הכה מובהקים בהבדל שביניהם: החומר והרוח. משמעות הדבר הוא קיומה של נוסחת יחס הכרחית בכל פעולה אנושית בין היבטי החומר והרוח, שכן כל פעולה מכילה את הרעיון המופשט, התכנון והרצון, שכלא חומריים מוערכים כרוחניים – ולמולם את ההוצאה שלהם לפועל בשדה העובדתי, המוערך כחומרי.

אך הערכות מעין אלה אינן מושלמות ובעייית היחסים בין חומר לרוח רק מתחילה בהקשר זיהוי זה. הרי גם המחשבה היא פעולה, אף שאין לראותה כמהות חומרית. מאידך לא ניתן להפריד את עובדות הרוח האנושית מגופו יותר משניתן לשים חיץ בין מחשבה טורדת לכאב הראש שהיא גורמת. מנקודת מבט זו לפחות כל מעשה אנושי מורכב אמנם מתחיל במחשבה אך גם מהווה פתח למחשבה חדשה.

נתונים נוספים