עקרון הבעלות המציאותית

 

מיומן הפילוסוף מבט הגותי על מה שקורה

 

עקרון הבעלות המציאותית

מכיוון שהטוב הוא זה שמייצר, זה שנפגש עם המציאות, והרע לעולם איננו איש היד הראשונה, ניתן לאתר כל טוב בכל הקשר חברתי על ידי התחקות אחר הנקודה הראשונה בה הושג הערך שמדובר בו בכל הקשר של סכסוך מוסרי-פוליטי, שבו יש חילוקי דעות לגבי בעלות על קנין.

התחקות זו איננה חייבת להיות למקור ההסטורי של התחלת הרכישה אלא למי שמקיים את הערך בחיים. דבר זה מתייחס לקיומו של הערך בתודעה, גם אם הוא איננו בעל חיים משל עצמו. בענין זה עיקרון חשוב ביותר הוא זה שאין ערך יכול להתקיים ללא פעולה מסייעת בהווה. מכאן נובע, למשל, שבעל אחוזה שקיבלה בירושה ושאיננו פועל לשמרה, הוא בעל זכויות נחותות עליה מזה אשר פועל לשמר אותה.

מאידך, חשוב לזכור, כי פעולת שימור איננה בהכרח פיסית, אלא היא בעיקר אירגון השימור ויזימתו. רעיון היסוד כאן הוא שוב זה שהפעולה הפיזית כשלעצמה היא נובעת מהרעיון והיא הוצאה לפועל של הרעיון (אף כי הרעיון כשלעצמו איננו יכול להיחשב לעשיה כי יכול להיות מצב לא מוסרי שבו אדם פועל בכדי להתחמק ממחשבה).

כמו במקרה הנודע של משפט שלמה, הקביעה לגבי זהות אמו האמיתית של התינוק השנוי במחלוקת מוכרעת בעיקר בגלל השתדלותה של האם בעלת הזכות האמיתית לשמור על חייו של התינוק.

נתונים נוספים