פסיכולוגיה של צדק

 

מיומן הפילוסוף מבט הגותי על מה שקורה

 

פסיכולוגיה של צדק

כשמדובר בעימות בין ישראל למדינות ערב, הפסיכולוגיה של בקשת שלום, שבה מחזיקים הישראלים, צריכה להיות מוחלפת בפסיכולוגיה של תביעה, כאשר בראשו של כל המערך הפסיכולוגי יש להקפיד על קיומו של רעיון צודק.

פסיכולוגיה של בקשה משדרת שאינך צודק ובעל זכות. אם אתה צודק, אתה תובע את זכויותיך ולא מבקש משהו נוסף על מה ששייך לך. לפיכך בקשה היא הצהרה על שאיפה למשהו שאינו שייך לך בזכות, דבר שהוא לפנים משורת הדין.

תביעה שלך על דבר איננה אומרת בהכרח שמקורו בך. לעתים היא אומרת שאתה תטפל בו טוב יותר מהאחר שהוא מקורו (ושאולי ויתר עליו). לפעמים מי שאינו היצרן המקורי של ערך הוא בעל הזכות העדיפה לטיפול בו פשוט מסיבות טכניות, כמו אי יכולתו של היצרן המקורי לטפל בו או מותה של אמו של ילד שזקוק לטיפול. תביעה הנערכת בהקשר מסוג זה תמיד אומרת שבין שני בעלי תביעה על ערך, אם מישהו הוא גם המקור וגם מטפל טוב יותר בערך – אז לו הזכות על הערך ולכן הוא זה שזכאי ושיזכה בו.

בכל מקרה, במיוחד בהקשר שבו נמצאת מדינה אל מול אויב שאינו צודק, התבססות על תביעה לזכות מהווה מצע ראוי יותר מבחינה פסיכולוגית מאשר כל סוג של בקשה. עוד לפני תוצאה כלשהי של בירור תביעה מסוג זה, מהווה היא הצהרה שזה המבצע אותה מעונין להשתית את עתידו על צדק.

נתונים נוספים