רוחניות האדם

 

מיומן הפילוסוף מבט הגותי על מה שקורה

 

רוחניות האדם

האדם הוא יצור רוחני. במיוחד בזמננו יש להדגיש זאת, כי בימינו רבים אינם מסכימים עם דבר זה, שדורות רבים היה מובן מאליו בתרבות האנושית. למעשה, הוא היה כה מובן מאליו עד שלא נראה היה שקיימת בנמצא אפשרות כלשהי לערער עליו. אך בשל כיבושו של רעיון היקום החומרי חלק משמעותי מהתפיסה האנושית ויחד עימו עליית הפילוסופיה החומרנית (בין היתר בצורת המטריאליזם) בעולם, קיימת יותר ויותר הסכנה הכפולה של ראיית האדם כמהות חומרנית מחד והבנת תפישת רוחניות האדם כמיסטית מאידך. בכדי למנוע את השתלטותן של שתי הטעויות השגורות הללו בתרבותנו יש מקום להדגיש את רוחניות האדם – וזאת על ידי הצהרה על היותו רוחני בטבעו.

בכדי למנוע אי הבנות שעלולות להיגרם כתוצאה מהגדרת האדם כרוחני יש להדגיש כי רוחניותו של האדם אין פירושה שהוא מהווה רוח (שלא לדבר על כך שאין בעולמנו רוח הקיימת כשלעצמה, במנותק מחומר) אלא שהרוח, עבור האדם, היא המאפיין הראשי שלו. בהקשר זה כדאי להוסיף, למען מנוע בלבול, כי באמירה "רוחני" מיוצגת מגמה, אם כי במקרה של האדם מדובר במגמה הראשית של קיומו.

היותו של האדם רוחני היא המעניקה לו את כל מה שמאפיין את קיומו כאדם. שלא כמו יצורים שאינם אנושיים (ולפיכך גם לא רוחניים), קובעת רוחניותו של האדם – גם אם מדובר במי שהוא חומרני באמונתו, ידיעתו והבנתו את העולם – את חייו. רוחניות האדם מתבטאת בעיקר בטבע הכרתו, הכוללת את יכולות הידיעה המיוחדות לו, בחופש הבחירה שלו ובכושר יצירתו, המעניקים תוכן למושג "רוח האדם", שכה מרבים להשתמש בו.

נתונים נוספים