מותה של תרנגולת

מותה של תרנגולת

תוצאות מדיניות כושלת

קיים ספק רב לגבי חוכמת מדיניות הממשלה באשר לנסיונה להגדיל את נתח הרווח שיגיע אליה מהצלחת מציאת הגז שכן, כנראה ייצא שכרו של האוצר, בסופו של דבר, בהפסדו של כלל הציבור. במיוחד על רקע טענותיהם של חברי ממשלה מסוימים כי במאמץ "לעדכן" את נושא התמלוגים יש משום נסיון להעניק לעם את מה ששייך לו, יהיה עצוב ביותר – אף כי לא רבים מהח"כים ואישי הציבור יבחינו בכך בשל בורותם בתחום הכלכלה – אם העם והמדינה יפסידו את העושר הגדול שהיה יכול להיות בידם אם אלה המנהיגים אותם היו פחות רודפי בצע.

לועדת ששינסקי, אשר מונתה על ידי שר האוצר לתכלית בדיקת האפשרות של הוצאת ממון רב יותר על ידי המדינה מכיסי אלה מאזרחיה שהשקיעו בחיפוש הגז, יש מעמד מפוקפק מבחינה מוסרית בשל המשימה שקיבלה על עצמה, שהרי מדובר בבירור האפשרות להפר הסכם שהיה לאזרחים אלה עם המדינה. אך מה שגרוע לא פחות מהעוול הזה הוא ההשלכות המעשיות שעלולות לצמוח מכך, מה שאפילו רודף בצע חומרני צריך לדעת לקחת בחשבון:

במסיבת עיתונאים שנערכה ביום 21.12.10, שבה נשאו את דברם נציגי משקיעים במבצע חיפוש הגז, הם דיברו של כך שבפעולתו של הממשל הישראלי כדי לצמצם את התמלוגים שתותיר המדינה בידי המשקיעים יש משום הריגתה של התרנגולת שהטילה ביצי זהב. ואכן, אם תאושר הגניבה האלימה והמתוחכמת הזו, המציגה עצמה כפעולה של צדק, יהיו תוצאות והשלכות מעשה זה של המדינה הריסתו של תחום השקעה שלם ודחיה של כל מי שירצה להשקיע בתחום זה בעתיד.

אבירי הסוציאליזם, הטוענים להגנה על העניים מפני העשירים, מנסים להציג כך גם את המאבק הנוכחי, במיוחד באמצעות התקפתם נגד תשובה, שכל חטאו הוא היותו בעל הון, אך במקרה זה חלק גדול מן המשקיעים אינם בעלי הון כלל. בנוסף לכך, ההתיימרות להגן על זכויות הציבור בבעלות על המשאבים הטבעיים של מדינת ישראל מפני מפיקי הגז מתגלית כהצהרה שקרית במיוחד לאור עובדת קיפוח ציבור המשקיעים על ידי המדינה כי הרי רובו של ציבור זה, שאינו אלא חלק מן הציבור הכללי, איננו – שלא כמספר הקטן של בעלי הון המעורבים בפרוייקט – תואם כלל את תדמית ה"טייקון", שכן הוא מורכב ממשקיעים קטנים, שהשקיעו את משאביהם המצומצמים בפרוייקט זה. לפיכך, מעבר לכך שמדיניות האוצר תפגע באזרחי המדינה, יש בפעולתה, שלמעשה מפקיעה את הרווחיות מההשקעה, משום הפסד של כל ציבור המשקיעים. ולמותר לציין מהן – במונחים של הזמנת משקיעים מן העולם - ההשלכות שעלולות לצמוח מפרסום כלל-עולמי של מעשי הממשל הישראלי, אשר נחלץ לחקיקה רטרואקטיבית לאחר שמאמצי המשקיעים נשאו פרי.

רוב אזרחי המדינה אינם מודעים לכך שאחד מן הדברים שעומד היום על הפרק בלהיטותם של אנשי הממשל להגדיל את מנת התמלוגים שיש למדינה על חשבון המשקיעים הוא עצם הכבוד הלאומי של מדינת ישראל. שכן השאלה הראשית שעומדת היום על הפרק בהקשר זה היא האם מדינת ישראל היא מדינת חוק, שבה נשמרות זכויות הקנין של נתיניה, או שאינה אלא מדינה של תהו ובהו שבה כל דאלים גבר ומה שקובע הוא כוח הזרוע. במיוחד בהיעדרה בישראל של חוקה המגינה על זכויות הקנין של אזרחיה, הרי אם תגבר זרועה של המדינה ב"הורדת ידיים" זו בינה לבין המשקיעים בחיפוש המשאבים בשטחה, ייצא שמה של ישראל לדראון בעולם כשם של מקום שבו אין גבול לשרירותיות המחוקק. במקרה זה תיתפס מדינת ישראל כאילו אין היא חלק מהעולם החופשי המתקדם והיא איננה אלא דיקטטורת עולם שלישי, שבה יכול השליט להטיל על נתיניו את שגיונותיו כאוות נפשו.

ברור כי מנקודת מבטו של הסוציאליזם הריכוזי טיעוני הממשל בעד העם והמדינה מייצגים צדק טהור, אך כך הוא גם בכל מקרה של בוזז לאומני המצדיק את פעולת הלאמתו בנימוקים של תועלת לאומית. לפיכך, גם אם יכולה מדינת עריצות סוציאליסטית לקבל תמיכה על הלאמת משאבים פרטיים, היא לא תוכל ליהנות מאשראי כלשהו של משקיעים מן העולם המערבי החל מהרגע שבו תוכרז על ידו ככזו – וקל וחומר אם תהיה מעורבת, כמו ישראל, בכזב המציג אותה כמדינה חופשית. אם ייצא שמה של ישראל בעולם כמקום שבו נתונים משאבי האזרח לחסד הממשל, היא תיפול בין כסאות העולם החופשי והעולם השלישי וכך תפסיד את כל היסוד להיותה מושכת השקעות ולחוסנה הכלכלי.

השאלה בדבר הצדק הקיים בחקיקה הישראלית עלולה, בשל תוצאות ועדת ששינסקי, לספק תשובות גרועות ביותר למשק'יעים הפוטנציאליים מן העולם. היותה של פעולה מסוג זה בלתי מוצדקת מנקודת המבט של העולם החופשי והנאור התבטאה באחד הדיונים שנערכו לאחרונה בכנסת, שבו מצאה לנכון חברת נובל אנרג'י האמריקנית, שהיא בין המשקיעים בפרוייקט חיפוש הגז, להודיע באמצעות נציגיה המשפטיים כי יתכן שממשלת ארה"ב, כדי למלא את תפקיד ההגנה על זכויות אזרחיה, תיאלץ לגרור את מדינת ישראל לבית המשפט הבינלאומי.

במונחים של גאווה לאומית, יהיה זה משפיל אם יוכח כך כפי העולם כולו כי מדינת ישראל, אשר ממילא נלחמת מול כל המתקיפים אותה מן השמאל על העוול (לכאורה) שהיא גורמת לעם הפלסטיני, פוגעת בזכויות היסוד של אזרחיה היהודיים. בנוסף לכך, יהיה זה לא פחות גרוע אם תשמע הקהילה היהודית בעולם על כך שחלק מהמשקיעים בגז שנפגעו בזכויותיהם אינם אלא ניצולי שואה שעברו בחייהם כבר הלאמה חוקית אחת ויודעים לזהות כזו כאשר היא מתרחשת שוב.

כל הגורמים הללו, בנוסף לעובדה שבשל להטוטי המדיניות הכושלת של אנשי הממשל כבר נגרמו נזקים משמעותיים למשקיעים בגין ירידה שכבר נגרמה בערך מניותיהם, הופכת את ישראל למדינה דוחה משקיעים. בדבר זה יש כדי לפגוע לא רק בהשקעות בתחום חיפושי הנפט והגז אלא גם בכל תחום עיסוק אחר. ההגיון בדבר הוא פשוט: די בעצם הידיעה על כך שבממשלת ישראל יושבים בני אדם שמסוגלים להתמקד בכל נכס שיעלה בדעתם המוחזק בידי הציבור ולהפקיעו, כשאין שום חוק שיגן על קניניו של האזרח מפניהם, ביחד עם העובדה שאנשים אלה יכולים לנתב לטובתם את מנגנון החקיקה כדי שיתאים לשגיונותיהם, כדי להבין שבישראל אין למשקיע הפוטנציאלי שום קרקע יציבה שעליה ניתן לסמוך.

מן העובדות ניתן להבין כי אחרי שהציבור השקיע 20 שנה בחיפוש גז, למדינה לא היתה שום כוונה לתת לו לקטוף את הפירות על עבודתו. לפיכך, אם נשאל: מי מרוויח ומי מפסיד מהענין או, במלים אחרות: ברשות מי נמצאים האינטרסים המעורבים בנושא תמלוגי הגז? תצטרך התשובה להיות מקופלת בשאלה: למי יש אינטרס להציג את ישראל כמדינה פושעת? וכאשר ברור שועדת ששינסקי עומדת לפגוע בצורה רוחבית בכל שכבת ההשקעות בישראל, ביחד עם פגיעתה בתעשיית הגז הישראלית, נראה שלא רק תרנגולת אחת עומדת לשלם בחייה על היותה מטילה ביצי זהב...

נתונים נוספים